נקודת המבט של סופיה:
"את רוצה עכשיו לספר לי מה באמת קורה בינך ובין אנדרה?" שאלה זואי שהיא יוצאת מתא המדידות ובוחנת את השמלה הצהובה שעליה
"אמרתי לך-"
"אני לא מאמינה לך סופי משהו קרה ואת לא מספרת לי" אמרה שהיא מסתובבת אלי ומביטה בי בעיניה הגדולות.
היא צודקת משהו קרה ואני לא מספרת לה אבל אתם יכולים להאשים אותי? זואי תסתער על אנדרה בלי לחשוב פעמיים אבל אם כמה שאני רוצה שהיא תעשה את זה אני לא יכולה לתת לה תמיד להילחם במלחמות שלי, אני צריכה לדעת לעמוד על שלי
"זואי את יודעת שאני אוהבת אותך אבל אני מעדיפה שהמצב ביני ובין אנדרה ישאר בינתיים רק בין שנינו" הוצאתי את מה שהרגשתי החוצה והבטתי לרצפה, אף פעם לא אמרתי לזואי לא להתערבב בענייני ועכשיו שעשיתי את זה פתאום הרגשתי הקלה רבה וגאווה בעצמי שהוצאתי את מה שהיה לי לומר החוצה
זואי הביטה בי מופתעת לכמה שניות ואז הנהנה בראשה שהיא חוזרת להסתכל על המראה ולא אומרת מילה אחת נוספת עלי ועל אנדרה.
אחריי יותר מחמש שעות שבהם כל מה שעשינו היה לחפש שמלות זואי קנתה לפחות חמש שמלות ואני לא מצאתי כלום, לכן אנחנו נמשיך לחפש מחר, שהגענו בערב לבית של אנדרה הוא ואנטוניו ישבו יחד בסלון ונראה שבדיוק הפרענו להם אז כל אחת הלכה לחדרה בשביל שיוכלו לדבר בפרטיות.
סירקתי את שיערי אחרי מקלחת שבדיוק אנדרה נכנס סורק אותי מכף רגל ועד ראש מזכיר לי שעשה את אותו הדבר במה שהיה אמור להיות ליל הכלולות שלנו
"איך היה עם זואי?"
"נחמד" אמרתי בקצרה לא מרחיבה או מסתכלת לו בעיניים
הנחתי את המסרק בחזרה על משטח השיש ושהסתובבתי אנדרה היה בכניסה לחדר האמבטיה שהבעה לא מובנת נמצאת על פניו
"את מתחמקת ממני" אמר בקביעה ואני השפלתי את מבטי, מביטה לנעליו האיטלקיות
"אני לא" אמרתי בלחש וברעד מה שהסגיר את השקר שלי וגרם לאנדרה להתקרב אליי לא העזתי לזוז שהוא נעמד מולי ומניח את אצבעו מתחת לסנטר שלי מרים את ראשי כך שעיניי נפגשו עם עיניו
"את שקרנית גרועה סופיה" אמר בקול נמוך שגרם לכל כולי צמרמורת
שנאתי את התחושה הזאת שמופיעה כל פעם שהוא אומר את שמי או שהוא קרוב אליי, כאילו יש לו כוח כזה שגורם לי לרצות אותו קרוב אם כמה שאני יודעת שאני צריכה להתרחק ממנו, הכוח הלא ברור הזה מפחיד אותי זה גורם לי להבין שאני לא יכולה אפילו לסמוך על עצמי, אחרי הכל זה גורם לי לרצות גבר שבגד בי עם מישהי אחרת והתייחס אליי כאילו אני אוויר מאז
"לא ראיתי אותך כל השבוע איפה היית?" שאלתי שוברת את השתיקה
"לאונרדו ואנטוניו היו צריכים אותי"
"אז היית אם לאונרדו ואנטוניו?"
"בין היתר, כן" אמר שהוא מביט בי לא מבין למה אני חוקרת אותו כרגע
"במה עזרת להם?" המשכתי לחקור שאני מנסה לדלות את התשובה שהייתי צמאה לשמוע אותה
"את יודעת הדברים הרגילים"
"עינויים?" שאלתי והוא הנהן מפתיע אותי אם הכנות הזאת, בדרך כלל גברים לא היו נותנים לנשים שלהם לתחקר אותם ואפילו מכים אותם על שהעזו בכלל לשאול, כנראה שאני באמת ברת מזל
"כן עינויים, בתי המלון שלנו, בתי בושת, בתי הקזינו" בינגו
בתי בושת
אם אנדרה עזר להם עם בתי הבושת זה אומר רק דבר אחד, הוא בדק את הסחורה, אבא תמיד היה עוזר לסנטיאגו גאמביאנו האבא של הקאפו הנוכחי לאונרדו לבדוק את הסחורה, תמיד בכל ימי שלישי בערב פעמיים בחודש ולפעמים גם שלוש פעמיים בחודש הוא היה מתקשר אליו ומבקש את העזרה שלו בלחנוך את הזונות החדשות שהגיעו
ועכשיו אחרי שסנטיאגו איננו לאונרדו כנראה ממשיך בעקבותיו, ואנדרה ממשיך בעקבותיו של גיסו, אבא שלי, הריי אנדרה הלך לעזור לו בבית הבושת הוא יכל לסרב אבל בחר ללכת
"אוקיי אני מבינה" אמרתי בשקט שאני עוקפת אותו והולכת לכיוון המיטה שאני מניחה את הראש שלי על הכרית ונרדמת כמעט ישר.
YOU ARE READING
Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)
Romanceאנדרה- מאז שאני זוכר את עצמי כל מה שהיה לי בראש היה להיות הכי טוב במה שאני עושה ולהיות חלק מהמאפיה האיטלקית אומר טוב מאוד במה אני צריך להיות הכי טוב, המאפיה הייתה המקום הראשון שלי בסדר העדיפויות שלי עד שהיא הגיעה, סופיה. סופיה- כל חיי הלכתי אחריי הו...
