Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)

פרק 25 (בשכתוב)

נקודת המבט של אנדרה:

"איך אני נראת?" שאלה סופיה שהיא לבושה בשמלה ירוקה ארוכה שהגיעה עד הרצפה ומאופרת קלות, היא נראת כמו בת אצולה

"את נראת מדהים" אמרתי מסיט את מבטי שאני פותח את דלת המכונית יוצא ממנה והולך לדלת של סופיה עוזר לה לצאת החוצה מהמכונית שאוויר הלילה הקר תוקף אותה וגורם לה להצמיד את המעיל שלה לגופה

אני וסופיה נמצאים עכשיו בבית של לאונרדו, הוא הזמין אותנו לארוחת ערב ביחד איתו ועם אנטוניו, ואני אומר לכם בוודעות שארוחת הערב לא הייתה רעיון של לאונרדו, הוא לא אוהב אנשים סביבו הוא זאב בודד, לי ולאנטוניו לקח זמן עד שהגענו למשהו בלב האפל שלו אבל הגענו גם אם זה לקח זמן

סופיה הייתה לחוצה היא לא ידעה מה לעשות שסיפרתי לה שלאונרדו הזמין אותנו לארוחת ערב, אני כמעט בטוח שהיא התכוונה להתעלף אבל זה לא משנה כרגע מה שמשנה הוא שהיא לחוצה מלהיות כאן ואני מבין אותה

מעטים מאוד היו בבית של לאונרדו ויצאו ממנו בחיים ושאני מתכוון מעטים אני מתכוון אני ואנטוניו, אנחנו היינו היחידים שאי פעם היו בבית של לאונרדו כי הוא קנאי לפרטיות שלו, הוא לעולם לא יתן למישהו שהוא לא סומך עליו להיכנס לביתו, משהו שסופיה לא יודעת, אני בספק עם לאונרדו סומך עליה אבל אני יכול לראות שהוא מתחיל להסתגל לנוכחות שלה

שדלת הבית נפתחה אנטוניו הופיע בדלת שהוא מברך אותי ואת סופיה לשלום ומפנה אותנו לסלון

"איפה לאונרדו?"

"הוא מתארגן" אמר אנטוניו רגע לפני שכל תשומת הלב שלו נדדה לסופיה שהוא ממשיך לחפור לה ולשאול אותה שאלות טיפשיות שנראה שמעודדות אותה וגורמות לה להשתחרר
היא מתוחה מאז יצאנו מהבית לא שאני מאשים אותה או משהו אחרי הכל לא כל אחד מקבל הזמנה לבית הקאפו בכבודו ובעצמו

צחוק הפעמונים של סופיה גרם לתחושת חמימות בליבי להופיע, כמו בכל פעם שאני שומע אותה צוחקת
יש בה משהו שאני לא יכול להסביר משהו, כאילו אם היא תבקש ממני לקפוץ מגג אני יעשה את זה מבלי לפקפק, אני מרגיש כאילו אני נתון לחסדיה כל דקה ודקה ביום ואני לא יודע מה היא גורמת לי להרגיש אבל אני לא רוצה שההרגשה הזאת תיעלם

"אתה בוהה" אמר לאונרדו שהוא נעמד לצידי בסלון שאנחנו שנינו מביטים באנטוניו וסופיה מדברים שהם שניהם מדברים על היכולות של סופיה בנגינה על סקסופון ופסנתר

גחגוך נשמע מצידי וראיתי את לאונרדו מסתכל עליי במבט אטום שהוא מסמן לי ללכת אחריו ואנחנו הולכים במסדרון לכיוון המטבח אך חולפים על פניו ומגיעים לחדר היינות שלו שם הוא תופס בקבוק יין אדום ובוחן אותו בסקירה לפני שמחזיר אותו למקום

"אני רואה שהכל הסתדר עם סופיה" אמר לאונרדו שהוא מרים בקבוק יין נוסף אבל הפעם בקבוק יין לבן
הוא מביט בו עוד כמה שניות לפני שהוא מחזיר אותו למקום