Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)

פרק 44

זה לא הפרק שתכננתי לכתוב אבל אהבתי את איך שהוא יצא🫣🫶

נקודת המבט של סופיה:

״אם את לא מרגישה טוב תגידי לי ואנחנו נצא משם״ אמר אנדרה בפעם הרביעית להערב, אני והוא נמצאים ברכב שלו שאנחנו מחכים שהאור האדום ברמזור יתחלף בשביל שנוכל להמשיך את הנסיעה לבית משפחת מוריס על מנת לחגוג את יום ההולדת החמש עשרה של לוראל. אנדרה נתן לי עוד רקע לגבי המשפחה שלהם ואפילו אמר לי שכבר פגשתי את הזוג מוריס בחתונה שלנו, אבל אם להיות כנים פגשתי כל כך הרבה אנשים בחתונה שלנו שלזכור כל אחד ואחד מהם בנפרד זה כמעט ולא אפשרי

״אל תדאג אנדרה אם אני לא ארגיש טוב אני אגיד לך״ אמרתי מנסה להרגיע אותו מעט, הוא על קוצים לגבי המצב הרפואי שלי לא שאני יכולה להאשים אותו בכל זאת רק אתמול היינו בבית חולים לגבי כאבי הבטן ולמרות שהם השתפרו הוא עדיין דואג

דבריי לא הצליחו להרגיע אותו שמתי לב לכך לפי המבט שעל הפנים שלי, מבט לא בטוח ודואג, מבט שלפיו הבנתי שהוא מתלבט האם כדאי לו לסובב את הרכב ולחזור הבייתה או להמשיך לנסוע. הנחתי את ידי על ידו שאוחזת בידית ההילוכים ותפסתי בה מה שתפס את תשומת ליבו וגרם לו להביט בי. העיניים שלו שידרו דאגה ואי החלטיות אבל לא רק זה, הם שידרו עוד משהו שלא הייתי בטוחה מה זה

״בסדר״ נאנח אנדרה שבדיוק בתזמון מושלם האור האדום התחלף לירוק כך שהמשכנו בנסיעה לבית משפחת מוריס, אנדרה הוריד את מבטו ממני והתרכז בכביש אבל אני המשכתי להביט בו לא מצליחה להוריד את עיניי ממנו שאני בוחנת אותו

שיערו הבלונדיני היה מרוח בג׳ל ונמשך לאחור בצורה מושכת דבר שגרם לכל תשומת הלב להימשך לעיניו החומות והיפייפיות, עיניים שגרמו לי להרגיש כל כך הרבה דברים בו זמנית, אנדרה היה לבוש בחליפה שחורה ביחד עם מכופתרת לבנה, הוא נראה טוב, בעצם הוא תמיד נראה טוב, בין אם זה בחליפות או בין אם זה בבגדים רגילים

לפתע הרגשתי משהו מתחת לכף ידי, ושהורדתי את מבטי ראיתי שידי עדיין נמצאת על ידו של אנדרה שנמצאת על מוט ההילוכים, היד שלי נראת כל כך קטנה בהשוואה ליד שלו, לא נראה שהמגע שלי הטריד אותו כי הוא לא הזיז את היד שלי ואם אומרים את האמת אני גם לא רוצה שהוא יזיז את היד שלי כי המגע הקל הזה עם היד שלו גורם לי להרגיש כל כך טוב

״הגענו״ הקול של אנדרה מעיר אותי מהבהייה הממושכת שלי בידיים שלנו, וכשהרמתי את מבטי ראיתי את אנדרה מביט בי עם ניצוץ מוזר בעיניו שהופיע רק לרגע לפני שנעלם, אנדרה הרים את ידו לצד פניי והזיז שערת שיער שחמקה מהקוקו המתוח שעשיתי, לא שמתי לב לזה אבל ברור שאנדרה כן ישים לב, אצבעותיו של אנדרה הברישו מעט את עור פניי, מגע כל כך קל ונעים, אנדרה תפס את השערה הסוררת והזיז אותה אל מאחורי האוזן שלי כולא אותה שם, ומשתהה עם ידו כאשר תפס בלחי שלי ובחן אותי