Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)

פרק 39

תמונה להמחשה^^^^^

נקודת המבט של סופיה:

הבטתי בארון הבגדים שלמולי שאני סוקרת את כל הבגדים שבתוכו, מחולצות ועד שמלות, מג׳ינסיים ועד חצאיות. ארון מלא בכל כך הרבה סוגי בגדים אבל שום דבר לא מרגיש לי נכון ללבוש לפגישה שלי עם אנדרה

אני יודעת מה אתם בטח חושבים, שאני סתם מגזימה ושכבר יצאתי איתו כמה פעמים אבל היציאה הזאת לא כמו שאר היציאות האחרות שאליהם יצאנו. אני מרגישה את זה בכל עצם ועצם בגוף שלי.
לא רק מהצורה בה הוא בישר לי על היציאה שהוא מתכנן להוציא אותי אליה, אלא גם מהדרך בה העיניים שלו נצצו כשהוא אמר את זה

״הפיצוי שלך מתחיל החל ממחר״

קולו של אנדרה הדהד לי בראש כמו גלים של אקו כאשר דבריו של אנדרה חזרו שוב ושוב בתוך הראש שלי כמו הד של מערה. הפיצוי שלי יתחיל החל ממחר, כלומר היום, הפיצוי שאותו הוא הבטיח לי לפני תקופה, הוא התכוון להתחיל לפצות אותי היום, החל מהערב.

״גברת סופיה״ קולה של קרלה נשמע מעבר לדלת ביחד עם נקישה בדלת, נקישה שהעירה אותי מהמחשבות שלי, הפנתי את מבטי לדלת החדר שלי ושל אנדרה שאני מניחה את היד שלי על הידית ופותחת אותה מגלה שם את קרלה העומדת במדי העבודה שלה כאשר חיוך ענק מרוח על שפתייה

״ארוחת הצהריים מוכנה״ אמרה קרלה בחיוך שהיא מחזיקה בידייה משלבת אותן אחת על השנייה.
הנהנתי עליה בחיוך כאשר היא מחייכת והולכת חזרה אל המטבח שאני נשארתי לעמוד בכניסה לחדר עוד כמה שניות, אני צריכה לבחור בגדים ללבוש היום בערב אומנם נותרו לי עוד כמה שעות אבל אין לי אפילו כיוון למה ללבוש, אבל הפסקה מעולם לא הזיקה לאף אחד ההפך הוא הנכון הפסקה יכולה לעזור לי.

נכנסתי למטבח שאני מתיישבת על אחד מכיסאות הבר שנמצאים מסביב לאי המטבח שצלחת אוכל כבר מונחת על השולחן, כשאוכל עליה, קלרה הכינה לי כבר צלחת מוכנה מראש. התיישבתי במקום שקרלה לפתע צצה לידי מניחה כוס על השיש למולי ומוזגת לתוך הכוס מים

״תודה רבה לך קרלה״ אמרתי בחיוך כשהיא מסיימת למזוג לי מים, היא מחזירה לי חיוך קטן בחזרה רגע לפני שהיא מניחה את קנקן המים מטרים ספורים ממני שהיא מביטה בי בחיוך שנהיה רחב מרגע ורגע
״מה?״ שאלתי שאני רואה את החיוך הגדול שלה מתרחב בכל שניה שחולפת, אבל זה לא היה סתם חיוך רגיל, זה היה חיוך שמאחוריו עמד משהו

״אפשרי לשאול שאלה חטטנית?״ שאלה קרלה ואני הבטתי בה במשך כמה שניות מבולבלת ממה שהיא רוצה לשאול אותי, מה היא כבר יכולה לשאול אותי? ועד כמה חטטנית השאלה הזאת יכולה להיות?
סקרנית מדבריה הנהנתי לשאלה והיא רק הביטה בי כשמעט לחץ נשקף בעיניה

״האדון אנדרה נראה במצב רוח טוב הבוקר ואמר שאין שום צורך בארוחת ערב היום. זה בגלל שאת והוא קבעתם תוכניות? יחד?״ שאלה במעט חשש שהקול שלה גווע מרגע לרגע ונהפך לשקט יותר ויותר בכל מילה ומילה שהוציא