Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)

פרק 9

נקודת המבט של סופיה:

נכנסתי למטבח שאני משחררת את הנשימה שלי שלא ידעתי שאני החזקתי. ברעד קל ניגש לעבר הכיור שאני מושיטה את ידי למתקן הכוסות שיש לצידו וממלאת כוס מים מהברז ושותה אותה בידיים מעט רועדות. ציפיתי שאנדרה יכעס עליי כמו שאבא שלי כעס עליי בכל פעם שיצאתי מהחדר שלי בלי אישור ושוטטתי בבית אבל הוא לא כעס למעשה הוא אמר לי שאני יכול שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה היות וזה גם הבית שלי. אם הוא רק היה יודע שאפילו בבית שלי הייתי צריכה לבקש רשות לעשות כל דבר קטן

הנחתי את כוס המים על המתקן ולא יכולתי שלא לתת למחשבות שלי לנדוד להם לאיך החיים שלי השתנו. עד לפני שבוע אני הייתי באוהיו ביחד עם זואי בחדר שלי שאנחנו יושבות ומדברות על איך היה כל היום שלי באירגון החתונה תוך כדאי זה שזואי מסרקת לי את השיער ועושה חיקויים על אמא שלי. צחקנו במשך שעות על זה והנה אני עכשיו, בעיר אחרת, ללא חברים, נשואה לחבר במאפיה. מצחיק שידעתי במשך תקופה ארוכה שככה החיים שלי יראו, מאז הכרזת הנישואים אבל לא יכולתי שלא להרגיש עדיין דקירה בלב מהמציאות הכואבת שלא יכולתי לברוח ממנה. באוהיו לא היו לי הרבה חברים אם כי זואי הספיקה לי אבל עכשיו היא לא כאן, היא בבית שלה ממשיכה לחיות בלעדיי כנראה מתכננת לצאת למסיבה או משהו בלי אישור ההורים שלה בשביל להרגיז אותם משהו שהיא תמיד עשתה שהייתה מצוברחת. בדרך כלל היא הייתה באה לבית שלה למרות שזה לא מצא חן בעיניי אמר שלי אבל עדיין היא התקבלה בברכה, אבל עכשיו שאני לא שם אני לא מפסיקה לתהות לאן בדיוק היא תלך עכשיו שתרגיש מצוברחת

במהרה גם המחשבות שלי נדדו לקונסיליירי שזה עתה היה אצלנו בבית, אנטוניו גמביאנו. אנטוניו תמיד היה מישהו הדהים אותי מהדרגים הגבוהים של המאפיה, הוא היה נינוח ומצחיק ומנומס והיה יותר דברן מאשר כל בכיר אחר שפגשתי או ראיתי בחיי במאפיה. דבר שגרם לי תמיד לתהות, מה מסתתר מאחוריי האדם אם החיוך הרחב והעיניים האפורות. זה לא סוד שהוא גבר נאה וצעיר שכנראה שיחליט שהוא רוצה להתמסד כולן יקפצו עליו, אבל מה שמעניין או יותר זה אם אישתו תכיר את הצד הפחות נחמד בו ואם הוא יוצא את זה עליה אחרי הכל אתה לא יכול להיות הקונסיליירי מבלי להיות בן אדם חד ואכזרי במיוחד. ואם כל הכבוד לצד הנחמד שבו יש שם משהו בנחמדות שלו שגם מרתיע, אחד הדברים שלמדתי בכל שנות חיי ובעיקר במאפיה, הנחמדים ביותר הם המסוכנים ביותר. ואנטוניו הוא אדם מסוכן ללא ספק, מתחת לכל ההתנהגות השמחה הזאת שלו ומלאת החיים מסתתר מתחת משהו אפל ויכולים לראות את זה בעיניו. זואי מכנה אנשים כאלה במשפט אחד פשוט, הוא זאב שמחופש לכבשה בדיר מלא כבשים.

מחשבותיי גם לא יכלו שלא לנדוד לעבר בעלי הטרי, אנדרה. אתמול הוא לא קיים איתי יחסי מ... יחסים אינטימיים כמו שהיה אמור, ואני לא יודעת אם אני אמורה לקבל את זה בצורה טובה או רעה. כמובן אני שמחה שהוא לא כפה את זה עליי כי אני יודעת שיש המון גברים שעושים את זה לנשים שלהם בליל הכלולות אבל בו זמנית עם השמחה שלי לא יכולתי שלא לשמוע את קולו של אבא שלי בראש שלי אומר לי גם שעשיתי טעות ושזאת חובתי כאישה לקיים יחסים עם בעלי. כך חיי הקשבתי לקולות הוריי בראשי אבל לעשות את מה שכולם ציפו ממני בליל הכלולות הרגיש לי יותר מדיי, לא יכולתי לעשות את זה ואני יודעת שאם הוריי יגלו זאת במיוחד אבי הוא יקשור אותי למיטה בזמן שיבקש מאנדרה לעשות בי כרצונו. אבא שלי מעולם לא נהג בי באלימות אבל לא מעולם לא רציתי למתוח את הסבלנות שלו כלפיי