Perfect couple{1} (בתהליך שכתוב)

פרק 51

אם יש שגיאות כתיב בפרק אשמח שתודיעו לי💗

נקודת המבט של אנדרה:

התהלכתי מצד לצד משמיע צעדים כבדים שהרגיזו אותי.
אני מחכה כאן עם סופיה לאונרדו ואנטוניו שהאווירה טעונה ושמים לב למצב הלחוץ בו אנחנו נמצאים. דנטה חשוב מאוד לכולנו, הוא נגע בכולנו בחלקנו יותר ובחלקנו לא. אף על פי שהוא וסופיה לא כאלה קרובים אני רואה את הדאגה שיש לה על הפנים שהיא חושבת עליו. אני גם יודע שאם כמה שלאונרדו ואנטוניו מתנהגים כאילו הם לא נסערים מהמצב ההפך הגמור מתרחש בתוכם.

דנטה היה דוד שלהם לא פחות מדוד שלי, זה שהם לא חולקים קשר דם לא אומר שהוא לא דוד שלהם. הוא היה שם עבורם כמו שהוא היה עבורי, בימי הולדת, בסיום הלימודים, בחגים, הוא עשה המון למענם.
היה מגיע לכל מה שצריך בין אם זה היה יום הולדת או קרב זירה שהיה להם, ואם הוא לא היה יכול להגיע הוא היה שולח מתנה או משהו כמו הפעם ההיא שהוא שלח לאנטוניו קופסא מלאה בקונדומים אחרי שניצח בקרב ורשם לו פתק 'מזל טוב על הניצחון קונדום קרוע, תחגוג אבל אל תתרבה' אני זוכר שאנטוניו זרק את הקופסא מחוץ לחלון מרוב שכעס. הקשר של דנטה ואנטוניו היה קשר שתמיד ריתק אותי, הם כל כך ציניים אחד לשני וכל כך ילדותיים כלפי אחד השני אבל הם גם אוהבים אחד את השני וימותו בשביל האחר.
וכך גם עם לאונרדו אם כי לאונרדו יותר בוגר מאנטוניו, בהמון בחינות כמו לדוגמא לאונרדו לא יצחק בסיטואציה רצינית ויריץ עליה בדיחות כמו שאנטוניו עושה. הקשר של דנטה ולאונרדו היה גם משהו שמעט ריתק אותי. מעגל החברים של לאונרדו מצומצם מאוד ומסתכם בעיקר בי ובאנטוניו ואולי גם חבר שלו מריו, האנדרבוס של מדינת לואיזיאנה, אני יודע שלאונרדו חבר טוב יותר של מריו מאשר של שאר האנדרבוסים. לאונרדו הוא מישהו בעל בעיות אמון קשות שאני בספק אם לא היינו גדלים יחד ויודעים הכל אחד על השני אז הוא לא היה נפתח אליי ואל אנטוניו, הוא היה משאיר אותנו מעורבים רק בחיי העבודה שלו וזה הכל, אבל לא עם דנטה, הוא מכבד ומעריך אותו מאוד ולא צריך להיות גאון בשביל להבין את זה. לאונרוד תמיד ביקר אותי בבית שלי ושל דנטה ואני זוכר שהוא תמיד היה דרוך שהיה בבית שלו, בדרך כלל דנטה לא היה מרשה נשק בתוך הבית אבל הוא חרג בשביל לאונרדו. אם כי הוא לא אמר לי את זה בחיים אבל אני יודע שלאונרדו נהג לטוס לוויסקונסין בתדירות גבוה ולבקר אותי בשביל לראות שאני בסדר, לראות שדנטה לא מכה או פוגע בי באיזו שהיא דרך, ידעתי שהוא עושה את זה רק לפני הדרך שבה הוא בחן את פניי ואת גופי בכל פעם מחדש. בכל מקרה הוא הרשה ללאונרדו להיכנס לבית עם נשק בגלל שהוא ראה שלאונרדו לא בוטח בו לכן הוא החליט לגרום לו להרגיש פחות דרוך בבית שלנו. אני זוכר שזה התחיל בזה שאנדרה הציע ללאונרדו לבוא בתדירות גבוה יותר, ואז זה התחיל להתפתח לאימונים, ואז לארוחות, ומארוחות זה הפך להיות גם חגים ימי הולדת ולאט לאט הוא זכה באמונו של לאונרדו. תמיד שמחתי מהקשר של דנטה עם לאונרדו ואנטוניו, רציתי שבן המשפחה האחרון שלי והיחיד שבאמת דאג לי יהיה קרוב לחבריי הטובים ביותר וכמו שניתן לראות זה יצא מעל המצופה. אם משהו יקרה לדנטה לא רק אני אאבד אותו אלא גם הם, ואם כמה שהם מנסים להעמיד פנים עבורי שהכל יהיה בסדר וכי דנטה ישרוד את זה, אני יודע כי עמוק בפנים הם דואגים בדיוק כמוני. דנטה היה שם עבור כל אחד ואחד מאיתנו, הוא כתף תומכת בתקופה קשה. הוא הדמות האבהית היחידה שבאמת הייתה לי, הוא היה יותר אבא בשבילי ממה שהאבא האמיתי שלי היה. אני מעולם לא הצלחתי להבין למה דנטה לא הביא ילדים לעולם, הוא האדם האחרון להתמסד זה אני כבר יודע אבל ילדים? הוא היה יכול ללכת לבית זונות קרוב ולצאת אחרי עשר דקות ובום אחרי תשע חודשים ילד. בשונה מבכירים רבים לדנטה לא היה אכפת עם התינוק או תינוקת יהיו ממזר או ממזרה, מבחינתו כל עוד הוא נושם התינוק שלו, קשר דם או לא הוא שלו. אני יודע בוודאות שהוא יכל להיות אבא נהדר, הוא טיפל בי כאילו הייתי הבן שלו וכך גם טיפל בלאונרדו ואנטוניו. אני חושב שבאיזו שהיא דרך הוא רואה בנו הילדים שמעולם לא היינו, אני בטוח שהוא רואה זאת באנטוניו ללא ספק אחרי הכל הילד הוא תינוק בן שנה כלוא בתוך גוף של גבר בן עשרים ואחת