My story

~פרק ספיישל~

פרק ספיישל כי התגעגעתי כל כך ללריאן ואנדי💖

זאת הפעם החמישית שהוא שולח לי את ההודעה הקבועה שלו היום.
סימן שמשהו קרה היום. כי הוא פשוט לא מפסיק.

אני מנסה להעלים אותו מחיי אבל הוא פשוט מזכיר לי כמה הוא קרוב וכמה הוא שונא אותי. כל לילה אני מתעורר עם אותו סיוט ארור. ואני מוצא את עצמי עובר התקפי חרדה שוב ושוב.
הפכתי את מסך הנייד שלי על השולחן בכעס.
״לעזאזל..פאקינג תפסיק כבר!״ נשפתי וקברתי את פניי בכרית.

כנראה שאי אפשר לברוח מברוס.

קמתי בזריזות מהמיטה ומיהרתי להתארגן.
אנדי לא כאן וזה שוב מדכא אותי.
אך אני בוחר להתעלם מהרגשות שלי ממש כמו שאני עושה כמעט כל יום וממהר לצאת אל הרכב.
בגאווה קטנה אני מתניע ונוסע ברכב החדש שלי. בחיי שהמתנה הזו מאבא שווה כל כך הרבה.החנתי ליד בית הספר ויצאתי מבחין בטים ובחוליו עומדים ליד הכניסה ומתווכחים שוב.
נשמתי עמוק וצעדתי לעברם.

״בוקר טוב.״ חייכתי. מנסה להפוך את היום המדכא הזה ליותר טוב.
״היי זומבי!״ טים כרך את זרועו סביבי וחייך.
״מה אתה חושב.״ החל לומר שצעדנו יחד וחוליו לצידנו.
מצמצתי והבטתי בחוליו בשאלה. אך הוא רק נאנח.
״חוליו כאן חושב שאני צריך ללכת להפתיע את קאלי... שוב.״ טים נאנח. ״מה אתה חושב?״ שאל אותי ומכווץ את עיניו.
מצמצתי חושב על אנדי. בלעתי רוק.
״אני מניח.״ אמרתי שצעדנו יחד לכיתה.

״אתה נראה מבואס.״ חוליו העיר לי.
״ברור שהוא מבואס חבר שלו עזב לקולג.״ טים אמר וגרם לי להתגעגע יותר.
נשפתי. ״אני ממש מתגעגע.״

״בחיי, אנדי מדבר איתך כל יום..״ טים גלגל את עיניו אל חוליו.  ״הוא אשכרה שולח לו הודעה כל שעה עגולה.״ אמר מביט בחוליו.
הזזתי את זרועו ממני.
״תפסיק לשקר! הוא כל הזמן באימונים ובכלל שוכח מקיומי.״ אמרתי בכעס.
״היי אנדי חולה עליך.. אל תיכנס לסרטים.״ חוליו אומר לי ופותח את דלת הכיתה לפנינו.

נכנסתי והתיישבתי במקומי מסתכל בהודעות האחרונות שלנו.
לפני יום שלם.
הוא עסוק נכון אני מודע לזה אבל אני כל כך מתגעגע.
הכנסתי בביאוס את הנייד לתיק ובדיוק קבלתי הודעה חדשה. לכן הוצאתי אותו בציפייה שההודעה היא ממנו הרמתי מיד את הנייד חזרה. בודק את ההודעה בהתלהבות.