My story

פרק ~11~ רק אותי

-If I had only felt the warmth within your touch
If I had only seen how you smile when you blush
Or how you curl your lip when you concentrate enough
Well, I would have known what I was living for all along
What I've been living for
Your love is my turning page
Where only the sweetest words remain
Every kiss is a cursive line
Every touch is a redefining phrase.-

-Turning Page-

״נו מה אתה אומר על זה !״ מאורה פתחה את דלת חדרי והעירה אותי משינה.
״מה אתה ישן ?״ שאלה והדליקה את האור בלי רחמים.

הנחתי את כפות ידיי על עיניי. ״אם לא שמת לב אני עדיין ישן מאורה.״ גנחתי בעייפות
״לא נורא, תסתכל!״ אמרה מתיישבת על המיטה שלי והניחה קופסא לצידי.
התיישבתי שפוך ומבחין בצמידים הרבים שנחים בקופסה.

״יופי״ חייכתי אליה.
״רק יופי ?״ הביטה בי עם עינייה החומות.
״מה ? זה רק צמיד. אני בטוח שחברות שלך התרגשו ממנו יותר ממני.״
״כן אתה צודק.״ אמרה מרימה כתף.
״למה ישנת ?״ שאלה.
״כי אני עייף ?״

״בקושי למדת היום סיימת ממש מוקדם.״ אמרה.
״נכון, בגלל זה יש לי יותר זמן לישון.״
״למה הרגל שלך חבושה שוב ?״ שאלה מצביעה על רגלי.
״היא כואבת.״ אמרתי.
״חשבתי שהחלמת.״
״די דפקתי אותה.״ הודתי. וחיוך עלה על שפתייה,

״מאורה איפה יש כאן חנות ספרים ?״
״במרכז קניות זה די קרוב אפשר ללכת ברגל.״
״יופי, אז תכווני אותי.״
״אתה רוצה לקנות ספר ?״
״הספר שפילחתי מאחד בתי האומנה נהרס לי אז כן אני צריך.״
״אתה לא נראה כמו אחד שקונה ספרים לריאן.״ צחקה.
הרמתי גבה. ״איך נראה אחד שקונה ספרים מאורה ?״
״לא יודעת פשוט לא אתה.״

חייכתי, ״טוב אני אתארגן ותגידי לי לאן ללכת?״
״אבוא איתך.״ התרוממה מהמיטה.
״את רוצה לבוא ?״
״כן״ חייכה.
הרמתי כתף ״מה שתרצי.״

ירדתי למטה בוחן את המטבח מקווה שהוא ריק וליליאן לא שם.
היא שונאת אותי וזה לא נעים לי להיות בסביבתה.
פתחתי את דלת המקרר ולקחתי תפוח ירוק.

״לא אכלת ארוחת צהריים ?״ אמיל הפתיע אותי והניח את הקפה שלו על השיש מאחורי.
״אע.. לא אני לא כזה רעב עכשיו.״
״איך היה בלימודים היום?״ שאל והבחנתי בנשק שלו נח על השולחן.
״היה בסדר..״
״אתה מסתדר בבית הספר ?״ שאל.
הרמתי גבה, ״כן הכל טוב.״

״אע אני הולך יחד עם מאורה עכשיו.״ נזכרתי והודעתי לו.
״לאן ?״
״סתם לקנות איזה ספר.״ אמרתי.
״בסדר אז קח את הכרטיס שלי.״ הוציא מהכיס את הכרטיס אשראי.
״יש לי כסף.״ אמרתי מיד.
״לא שאלתי עם יש לך לריאן. קח אותו, תקנה לך מה שתרצה.״
הנהנתי ולקחתי את הכרטיס.
״תודה.״ אמרתי נבוך.
אמיל רק חייך.

״לריאן ?״ מאורה קראה בשמי מכיוון הסלון.
״אני הולך.״ אמרתי אל אמיל והתקדמתי לסלון מבחין במאורה.
״חשבתי שהלכת בלעדי.״ אמרה.
צחקתי ״איך בדיוק אני לא יודע לאן.״