My story

פרק ~7~ הוזה

"Show me with your actions what you can't tell me with your words."

באותו הלילה חלמתי עליו. על השפתיים שלו, על מגע זרועותיו עלי. על אפו מתחכך בשלי.
על שנינו ישנים מחובקים. מחממים אחד את השני. על ידי האוחזת בשלו.

אך זה רק חלום.
ואני פאקינג מאבד את זה. מה עובר עלי. למה מחשבות כאלה בכלל מגיעות לראשי.

קמתי בצליעה ולקחתי את אחת החולצות שאמיל כבר סידר לי בארון. הרמתי גבה בוחן אותה.
נאנחתי והתלבשתי בזריזות ונכנסתי לחדרון הרחצה.
גל הדי חום תקף אותי ומצאתי את עצמי בוהה באנדי.

הוא הסיט את מבטו אליי בשאלה וסגר את ברז.
״אני כל הזמן שוכח שגם אתה כאן.״ מלמלתי במבוכה מפנה את מבטי הצידה מכיוון שהוא עדיין לא כיסה את גופו במגבת.
״אני לא.״ מלמל ולקח את המגבת שהייתה מונחת מאחורי על המדף.
בלעתי את רוקי בבהלה שעורו החם התחכך בשלי.

לעזאזל זה בגלל החלום המטופש. הסתובבתי למראה שוטף את פניי במהירות. מבחין בו מאחור. הוא פשוט בוהה בי.
צחצחתי שיניים מביט בו חזרה דרך המראה.
הוצאתי את המברשת מבין שפתיי וירקתי את המשחה מפי. ״מה ?״ הסתובבתי אליו.

״דיברת מתוך שינה.״ אמר באדישות מנגב את שיערו הרטוב עם מגבת.
קפאתי. ״מה אמרתי ?״ שאלתי מקווה שלא את שמו.
״אתה חושב שאני באמת הקשבתי? רק הפרעת לי לישון. פעם הבאה תדבר בלחש.״ הרים גבות וחיוך עלה על שפתיו. בהיתי בו חוזר לחדרו.

״אתה לא לוקח משהו לאכול?״ אמיל שאל שחלפתי על פניו.
״מה?״ עצרתי בוהה בו ובליליאן שישבו סביב השולחן.
״אוכל?״ אמיל הצביע על השולחן.
הרמתי את כתפיי, ״אני לא רגיל לאכול בבקרים.״ חייכתי וצעדתי אל הדלת מקווה לא לפספס את האוטובוס.

צעדתי במהירות אל כיוון השער ומנסה להתרגל לקביים האלה.
ושאנדי אחז בתיק שלי מאחור כמעט מעדתי.
״פאק !״ קראתי בבהלה והבטתי בו. 
הוא רק הביט בי משועשע.
״מה נסגר איתך? יכולתי לעקם את הקרסול השני.״ התעצבנתי עליו.
״אתה בא איתי היום.״ הכריז והלך אל הרכב שלו בביטחון מוחלט.
בהייתי ברכב מספר שניות הוא רוצה שאני אשב ברכב כזה? עיניי נפערו. מי אני שאסרב ?

התקדמתי אל הרכב ופתחתי את הדלת.
התיישבתי בזמן שהוא הניח את הקביים מאחור.
״למה? כי אני פצוע?״ שאלתי שנכנס והתיישב לצידי.
״כדי שלא תברח לנו שוב.״ אמר מניע את הרכב וסוקר אותי עם עיני הדבש שלו.
גלגלתי את עיניי. ״לא חשבתי אחרת.״ מלמלתי.