My story

פרק ~14~ אתה מבין ?

-your skin, oh yeah, your skin and bones
turn into something beautiful
and you know, you know I love you so
You know I love you so-

-Yellow-

אנדי הביט בי מתוח מעט.
״אתה כאן כבר כמה שבועות ואני מנסה להתנהג רגיל..
אני.. ממש..״ הוא נשם עמוק והביט בי לרגע.
״אני ממש משתגע כאן.״ הודה מחייך ובולע את רוקו.

הוא תפס בזרועי וגורר אותי אחריו פותח את דלת החדר המגשר בין שני החדרים שלנו. מצמיד אותי להקיר ומביט בעיניי בכאב.
״אני.. כלומר.. אתה מרגיש את מה שאני מרגיש עכשיו ?״ שאל ועיניו החומות ננעצות בי.

״אנדי..״ לחשתי מרגיש בסערת רגשות.
הוא השפיל מבט ועוצם את עיניו.

הוא הרים את ראשו. ״לעזאזל עם הכל !״ אמר ואוחז בפניי מטיח את שפתיו על שפתיי.

גונב לי את כל האוויר גורם לי לחוש במשהו מוכר משהו מנחם משהו נעים. כאילו כבר חשתי בזה בעבר. נותן לי להיזכר בתחושה טובה ובטוחה.

הוא מתנתק משפתיי במהירות ומביט בי בבהלה.
״סליחה אני..״ הוא החל לומר וצעד לאחור מנענע את ראשו.
״לריאן אני מצטער לא הייתי צריך לעשות את זה.״ אמר.
״זה בסדר.״ אמרתי מרגיש מעט מוזר.

״לא! אני..״ הוא נעצר ומביט בי בשאלה.
״זה בסדר ? זה מה שהרגע אמרת ?״ שאל.
התקדמתי אליו גורם לו לצעוד לאחור ולהיתקל בקיר.
״זה הרגיש.. משהו בנשיקה הזו הרגיש לי נכון ?״ אמרתי מביט בו בתהיה.

אנדי לא חיכה שנייה נוספת ומטיח את שפתיו על שלי בשנית. לא נותן לי לחשוב ושואב אותי.
גורם לי לחוש בפרפרים בתוכי גורם לי ללכת לאיבוד.

״אני מרגיש משהו...״ מלמלתי על שפתיו. מרפא רק לרגע אחד.
״גם אני.״ מלמל חזרה.
הוא נוטש את שפתיי ומביט בעיניי. ״אתה לא יודע כמה..״ הוא נושם בכבדות. ״כמה זמן אני..״
״אני חושב שאני יודע אנדי.״

״לא.״ הוא מחייך ומצמיד אותי אליו. ״אין לך מושג כמה זמן היית חסר לי.״ אמר וגרם לליבי לפעום בחוזקה.
נתתי לזרועותי לעטוף אותו ולחבק בו בחוזקה.
ידיו עוברות על גבי ולא מרפות.
״אני רוצה אני..״ הוא החל לומר ואצבעותיו עוברות על צווארי. ואז פיו נושק לי בעדינות.
שוב ושוב.

הטעתי את ראשי לאחור נותן לו לנשק אותי. ״אני לא יכול להפסיק לריאן אני לא יכול לעמוד בפניך.״ לחש לאוזני ונשך אותי קלות.
חייכתי אליו ״אז אל תפסיק.״