My story

פרק ~15~ נשיקות וחיבוקים

-Say I wouldn't care if you walked away
But every time you're there I'm begging you to stay
When you come close I just tremble
And every time, every time you go
It's like a knife that cuts right through my soul
Only love, only love can hurt like this-

-Diane Warren-

אני מרגיש פשוט רע.
לא התעסקתי בזה מעולם. לא חשבתי על נשיקות וחיבוקים אף פעם.
זה מעולם לא עבר בראשי לפני כן.
אז למה הוא לא יוצא לי מהראש ?

בהייתי בדלת המקשרת בין שני החדרים במשך דקות.
אנדי לגמרי מתעלם ממני, שאני נתקל בו הוא מפנה מבט וממשיך בשלו. שאנחנו יחד בבית הספר הוא לא מסתכל עלי בכלל.

אני מרגיש כאילו נזרקתי לבית אומנה חדש והבן שלהם פשוט שונא אותו.

לא שזה לא קרה. זה קרה אבל אנדי ואני בדיוק התחלנו להסתדר.
ואז דפקתי הכל. כרגיל אני תמיד הורס הכל.
ניערתי את ראשי, הוא בעצמו אמר שאני זה לא לריאן הקודם.
אני חושב שכולם התרגלו אליו יותר מידי.

אולי זה טוב שיבינו שאני זה לא הוא סוף סוף.
פשטתי את חולצתי וזרקתי אותה על המיטה לוקח מגבת ופותח את הדלת. נכנס לחדר ונתקל באנדי.

התכוונתי לומר לו משהו, כל דבר אך הוא אפילו לא הביט בי.
רק נכנס לחדרו וסוגר את הדלת אחריו. כאילו אני לא קיים. כאילו אני לא עמדתי קפוא לשנייה והבטתי בו.
גלגלתי את עיניי מתפשט ונכנס מתחת למים.

לא באת לכאן כדי להתעסק בשטויות כאלה לריאן.
יש לי דייג על הראש. פאק שכחתי מזה, אולי אגיד לאמיל שאני לא רוצה ללכת.
להיתקע עם אנדי למשך סופ״ש שלם. לא לא באלי.

התנגבתי בזריזות והבטתי במראה.
נושם עמוק ומבחין בצלקת שלי. מעביר את אצבעותיי וחש בצמרמורת קלה. תוהה איך היא הגיעה אל בטני.
לצלקת בראש אני לא מתייחס. לפעמים אני שוכח שהיא בכלל קיימת כי שיערי מסתיר אותה.