My story

פרק ~24~ שלום גם לך

-Somebody told me that you think
I'm tryna make you jealous, jealous
I do better things with my time
Than tryna make you jealous, jealous
Why can't we move on with our lives-

-Jealous-

״אי אפשר להמשיך ככה.״ אנדי עמד על שפת הבריכה בשילוב ידיים.
מאורה הביטה מאחורי ורק חייכה. נאלצתי להסתובב.
ושחיתי לכיוונו משעין את זרועותיי על שפת הבריכה.
אנדי התיישב מולי וטבל את רגליו במים. נועץ בי מבט.
״אי אפשר להמשיך עם מה?״ שאלתי.
״עם הריב הטיפשי הזה.״ אמר.

״האם אני טיפשי בעיניך?״ שאלתי מביט בעיניו החומות.
״לריאן אני רציני.״ אמר ונאנח.
״גם אני, סיפרתי לך הכל ואתה פשוט ירקת לי בפנים.״ אמרתי נועץ בו מבט חד.
״זה קשה לי אני ..״ אמר והעביר את ידו בשיערו.
״גם לי קשה.״ הזכרתי לו נושם עמוק.

״אנסה להבין אותך יותר.״ אמר וממש נראה שהוא יעשה הכל.
״זה מה שאמרת קודם. שתנסה לסלוח לי, קבל מבזק אנדי לא אכפת לי.״ הסתובבתי ושחיתי לכיוון השני.

״מה כבר אמרת לו שהוא כועס ככה?״ מאורה צחקקה שאנדי מיהר להיכנס הביתה בזעף.
רק בהייתי בדלת המרפסת נסגרת בדממה.

״הכל בסדר?״ הביטה בי שוב בשאלה.
צללתי מנסה להתנער מהכל.
תנסה פשוט להתנתק את הרגש.

גלים נוצרו בבריכה והבחנתי בגופו של אנדי צולל ומיד יוצא מתוך המים.
הוצאתי את ראשי מהמים מבחין בו שוחה אליי.
״למה אתה לא מניח לי?״ שאלתי שעצר ממש קרוב אליי. עד שאני מרגיש בהבל פיו.
״אתה באמת שואל?״ טיפות מים זורמות על פניו והוא הסיט את שיערו לאחור.
״בואו נשחק במשהו?״ מאורה נדחפה בינינו.
״אני יוצא תשחקי עם אנדי..״ אמרתי והתחלתי לשחות.

לעזאזל אני לא יכול לחשוב שהוא ככה קרוב אליי.

יצאתי מהבריכה במהירות מבחין באנדי יוצא יחד איתי.
״טוב הבנתי, רבתם או משהו? אבל מה איתי?״ מאורה שאלה מאחור.
״למה יצאת?״ שאלתי מביט בו בכעס.
״כי אני רוצה.״ אנדי ענה.
ניגבתי את שיערי וזרקתי אליו את המגבת.

נכנסתי לבית ועליתי במהירות לחדרי.
לקח לו בדיוק שתיי שניות להתפרץ לחדרי.
״מה אתה רוצה לעשות?״ שילב את ידיו והביט בי בשאלה.
״כלום.״ מלמלתי.
״בוא נסכם שלא נדבר על זה יותר.״ אמר.
הרמתי את עיניי אליו, ״אתה צוחק? אלה החיים שלי אז פשוט נתעלם מהם?״
״אז תפסיק לשאול אותי את מי אני מעדיף יותר ואת מי פחות!״ התפרץ והצביע עלי.

עמדתי מולו שותק. ״אנחנו לא נגיע לעולם לאותו המקום.״
הוא צעד לעברי צעד נוסף. ״אנחנו כן.״
״אתה אוהב אותי?״ לחשתי מחכה לתשובה בחשש.
אנדי חייך ומשך אותי אליו מביט עמוק בעיניי. ״כן.״ ענה ללא צל שספק.
״אז למה אתה לא מוכן להאמין לי?״ שאלתי מבולבל.
״קשה לי לקבל את זה אני מניח.״ לחש.