נסענו משהו כמו חצי שעה ואז זאיין עצר בצד הכביש. הבטתי בו במבט תוהה.
"אני מצטער לאב, אבל את לא יכולה לראות לאן אני לוקח אותך ובגלל זה.." הוא לחש מוציא חתיכת בד לבנה מהכיס שלו.
"מה אתה מתכוון לע" נקטעתי על ידי זאיין שהצמיד את החתיכה לפרצוף שלי. הרגשתי את העפעפיים שלי נהיים כבדים יותר ויותר מרגע לרגע. "נייל" הייתה מילתי האחרונה לפני שנכנסתי לשינה עמוקה.
***
התעוררתי שוב, רק שהפעם עיניי מכוסות. שוב הייתי ברכב של זאיין.
"ז..זאיין?" לחשתי מפוחדת מעט.
"אל תפחדי, לא עשיתי לך שום דבר, הכל בהוראה של נייל" הוא ענה בקול רגיל. "אני מבטיח לך שהכל בסדר ושלא עשיתי לך שום דבר" הוא המשיך.
הנהנתי לא יודעת אם הוא רואה אבל עדיין הייתי לחוצה במקצת.
הרכב עצר. "תחכי אני בא לפתוח לך את הדלת" הוא אמר ואני הנהנתי מחכה לו. טריקת דלת מהצד שלו נשמעה והנחתי שהוא יצא מהרכב. רעש פתיחת הדלת מהצד שלי נשמע וידו של זאיין החזיקה בידי בעדינות. "בואי" הוא לחש ברוגע. יצאתי מהרכב והרגשתי הרגשה מוזרה. אלו לא הבגדים שלבשתי קודם לכן.
מיששתי את החולצה שלי, היא הייתה חלקה, כמו קודם. אבל הבד ממנה הייתה עשויה היה שונה. אליה היה מחובר מן סרט רך כמשי, הוא היה בצורה כל שהית שלא ממש הצלחתי לזהות מהי. מיששתי את מה שהיה אמור להיות הג'ינס שלי והופתעתי לגלות שאני לובשת שמלה, שמלת שכבות.
"זאיין למה אני לובשת שמלה? ומי הלביש אותי בדיוק?" לחשתי בפחד.
"תירגעי לא אני הלבשתי אותך, נייל ופרי היו רוצחים אותי" הוא צחק צחוק עמוק.
"אתה יודע, עצם הידיעה שמישהו שאני לא מכירה הלביש אותי מלחיץ אף יותר" שיחקתי עם אצבעותיי.
"זאת הייתה מישהי, והיא הייתה אמא שלך" הוא גיחך ואני נשפתי בהקלה.
"יש פה מדרגות אז תזהרי" הוא לחש ואני עשיתי כדבריו. ורק אז שמתי לב שאני על עקבים.
למה לעזאזל אני לבושה שמלה ועקבים?!
"הגענו למקום, בספירה של שלוש אוריד לך את הכיסויי" הוא לחש ואני הנהנתי. הרגשתי את ידיו עוזבות את ידיי ומתגנבות אל מאחורי ראשי, היכן שנח הקשר של חתיכת הבד שעטף את עיניי.
"אחד" הוא לחש.
"שתיים" הוא המשיך ושמעתי את הקשר נפרם.
"שלוש" מוזיקה רגוע התנגנה וחתיכת הבד נפלה מעיניי.
הבטתי על עצמי, זאת הייתה שמלת סטרפלס בצבע שמנת עם פפיון שצבעו חום על מותניי. זאת הייתה שמלת שכבות עדינה מבד קטיפתי. הייתי על עקב בצבע שמנת כ-בד השמלה. יד ימין שלי הייתה מכוסה בצמיד הפרחים שבן הזוג אמור לתת בנשף הסיום. הוא היה בצבע שמנת כצבע השמלה שלי.
YOU ARE READING
Love Hurts Sometimes
Fanfiction?מה נייל רצה להסתיר מאנג'ל ?למה הוא לא היה מוכן לספר לה ?למה אנג'ל לא מספרת מה קורה בינה לבין הארי לנייל ?מה הארי היה צריך מאנג'ל ?ומה באמת קורה בין לואי להארי ~אהבה כואבת לפעמים~ *זכויות שמורות לי* !אזהרה תכנים מיניים- קללות-
