Love Hurts Sometimes - Chapter 2

589 38 4
                                    

הוא קפא לפתע. לא אמרתי דבר ונישקתי אותו. נשיקה סוחפת . אוהבת. מיוחדת. כזאת שמביע כ"כ הרבה רגשות.

״שמעת הכל ?״ שאל לאחר שהתנתקנו . הוא עצם את עיניו, והמצח שלי היה מודבק לשלו. האפים שלנו נגעו בעדינות. ״תגידי לי שזה לא חלום. בבקשה״ הוא אמר.

״זה לא״ אמרתי. ״נייל אני אוהבת אותך. בכל ליבי. אבל יש לי שאלה, התכוונת לכל מה שאמרת ?״

״אני לא ממש אמרתי את זה״

״מה הכוונה ?״

״הלב שלי אמר את זה. זה לא הייתי אני״ הוא פקח את עיניו. הגענו למצב שהוא מעליי. ואני מתחתיו.

״נייל ?״ אמרתי בקול חלוש, ״קר לי״ המשכתי.

הוא ישר הרים את השמיכה וכיסה אותנו. השמיכה הייתה מסביבנו, ואז נייל שכב עליי, כשהוא עדיין מחזיק ביד אחת את גופו, והוא פשוט חימם אותי עם גופו ועם שמיכת הפוך הגדולה.

״אבל .. עדין לא הבנתי מאיפה צץ התינוק הזה״ אמר ונגע בבטני.

דמעות עלו לעיניי. נזכרתי בהכל .

"הממ .. טוב .. היה לי .. היה לי חבר" אמרתי את זה. המילים שנבלעו בגרוני. נחנקתי רק מעצם המחשבה שקראתי לו ככה. 'חבר'. "ו.. הלכנו לבר. זה .. זה היה לפני חודשיים" אמרתי. "הוא היה שיכור. הוא החל לגעת בי. ואני .. טוב .. זרמתי עם זה. אהבתי אותו. אבל .. ברגע שהוא גילה שנכנסתי להיריון. הוא אמר שהוא יהיה איתי, שהוא מוכן להיות האבא, הוא לקח את המלוא האחריות" אמרתי. נחנקתי רק מעצם העובדה שאני הולכת לומר את המשפט הבא.

'אבל הוא ניצל אותי, הוא בגד בי'.

זה המשפט שרציתי לומר ,זה המשפט שעמדתי לומר, אבל במקום זאת פשוט ..פשוט נשברתי.

"א..אמא ?" נשמע קול צרוד וקטן. של ג'ייסון. הוא קם משינה. הוא בטח נרדם אחריי.

"אמא! למה את בוכה ?" הוא שאל רץ לעברי. לא אמרתי דבר ורק חיבקתי אותו. "מה עשית לאמא שלי ?!" ג'ייסון התנפל על נייל. ונייל לא אמר דבר.

"ג'ייסון, הוא לא עשה לי דבר, להפך.. הוא.. הוא רק עזר לי" אמרתי קמה מן המיטה, בתנוחה של ישיבה.

"במה הוא עזר לך ?" שאל ג'ייסון.

'בלהבין כמה תמימה הייתי כל חיי'

' בלהבין כמה פחדנית הייתי כל חיי'

' בלהבין שאני כלום מלבד דמות שנראית חזקה מבחוץ. אבל מבפנים? שבורה. תמימה. כעוסה. פחדנית. ושוב.. תמימה.'

"היה לה קר, אז כיסיתי אותה. ועזרתי לה.. כי.. היא חולה" אמר נייל. בניסיון לא כ"כ מוצלח לחלץ אותי מהמצב הזה. של.. איך אני יסביר לילד שלי שאחיו התינוק הוא בעצם טעות? שהוא בעצמו טעות? שלא התכוונתי להביא אותו לעולם? שאבא שלו בגד בי יום אחרי שהוא נוצר בתוך הבטן שלי? שאבא של אחיו השני הוא בעצם בוגד מפגר? שהפכתי תמימה מיום ליום וככה אחיו נוצר? שאחיו הקטן הוא הסיבה למילים, 'אל תשתכרו'.

"אמא את חולה ?" שאל ג'ייסון.

"כן" מלמלתי בחוסר ברירה.

והשתעלתי מעט כדי להראות עד כמה שיותר שההצגה שלי, בעצם לא הצגה. עם כמה שזה נשמע לא אמין. "אני אלך לבקש מסיסי שתכין לך תה" הוא אמר ונשק לי על הלחי הקפואה, שפתיו היו חמות. בדיוק כמו של נייל. סיסי היא אחותי. ועם כמה שאני יודעת.. היא תתעצל מכדי להכין לי תה. הוא רץ לכיוון הדלת וסגר אותה אחריו.

"אני מצטער" הוא אמר.

"על מה ?" שאלתי. אני זו שצריכה להתנצל. אני הסתרתי ממנו ילד. ילד ששייך לו, שנוצר בזכותו. הוא האבא שלו.

"לא הייתי צריך לבגוד. לא הייתי צריך להשתמש במילה 'שיכור' כל הזמן, לא הייתי צריך לברוח, להתעלם ממך, להיות טיפש פעם אחר פעם. במשך שלושת השנים האחרונות. ובכלל" הוא אמר

נגעתי בבטני.

שמה את ידי על ידו של נייל.

ודמעה אחת זלגה לה.

ללא רצון.

היא פשוט ירדה.

״מה קרה ?״ שאל.

״היה לי חבר.. והוא.. הוא פשוט ניצל אותי.. חשבתי שהוא אוהב אותי.. הוא היה כמו אבא לילדים שלי.. אבל הוא רק ניצל אותי.. ו.. עכשיו.. טוב.. יש לי ממנו ילד.. נוסף..״ אמרתי וקברתי את ראשי בתוך הכרית.

נותנת לעצמי להתפרק.

נייל לא אמר דבר.

הוא ליטף את ראשי.

ולאחר מספר דקות.

שהתחלת להירגע הוא משך אותי אליו.

ראשי נח על החזה שלו.

והוא אחז בי חזק.

לא נותן לי ללכת.

מחבק אותי.

״אני אהיה אבא שלו״ הוא הביט בעיניי.

הרמתי את ראשי כך שהופנה אליו.

״מ .. מה ?״ שאלתי.

״יש לנו יחד ילד, ועכשיו הילד שבתוך הבטן שלך.. הוא לא יודע מי האבא האמיתי שלו, אז אני אהיה, אני אוהב אותו כמו שאני אוהב את הילד שיש לי עכשיו, ובאותה מידה שאני אוהב אותך עכשיו״ לחש.

״נייל אני לא חושבת שכדאי שנחזור להיות יחד ..״ אמרתי ללא כוונה לדבריי .

״למה לא?.. את לא אוהבת אותי?״ שאל.

״אני אוהבת אותך.. אבל לא נראה לי שאני מוכנה להתעסק עם כל התקשורת הזו .. ועוד איך הם וההנהלה שלך תגיב שידעו שיש לך 2 ילדים ואישה..?״

רציתי שהוא ילחם עליי. שיראה שהוא באמת אוהב אותי. מצד שני.. אני לא רוצה לקחת את הסיכון לבגידה שלישית.

״לא מעניין אותי איך הם יגיבו, אני אוהב אותך יותר משאני אוהב את עצמי, את חשובה לי ואני לא יוותר עלייך, לא עכשיו ולא אף פעם, גם אם תגידי לי לא אני אמשיך לבוא הינה ולהגיד לך ולהזכיר לך כמה אני אוהב אותך מידי יום״ אמר.

דמעה זלגה מעיניי.

מה עליי לעשות? להגיד לו כן או לא?

אני יותר מאשמח לתגובות על הפרק ועל הפאניפיק עצמו :)

Love Hurts SometimesWhere stories live. Discover now