לעצור את הזמן

By ElizabetZak

129K 5.5K 597

מי אמר שחיים בפנימייה הם חיים משעממים?? רומן יפיפה שמסתבר כאסון, חיים שנגמרים בסיוט וילדה אחת, שחווה הכול... More

לעצור את הזמן
לעצור את הזמן פרק 2+3
פרק 4
פרק 5
פרק 6
פרק 7
פרק 8
פרק 9
פרק 10
פרק 11
פרק 12
פרק 13
פרק 14
פרק 15
פרק 16
פרק 17
פרק 18
פרק 19
פרק 20
פרק 21
פרק 22
פרק 23
פרק 24
פרק 25
פרק 26
פרק 27
פרק 28
פרק 29
פרק 30 + פרק 31
פרק 32
יזכור...
פרק 33
הודעה חשובהה
פרק 34+35
פרק 36
פרק 37
פרק 38
שמע ישראל!!! יום הזיכרון..
פרק 39
פרק 40
פרק 41
פרק 42
פרק 43
פרק 44
פרק 45
הודעה חשובהה!!
פרק 46
פרק 47
פרק 48
פרק 49
פרק 50
פרק 51
פרק 52
פרק 53
עוד פרק?
פרק 54
פרק 55
פרק 56
שאלה
יש החלטה...?
פרק 57
פרק 58
תקראו..!
בוקר טוב למתעוררות!!
פרק 59
פרק 60!!
פרק 61 אחרון!!! :(((((
ועכשיו! השאלה! סיפור חדש& עונה 2?!
התשובה, הבהרות, הודעות וכו'!
היי בנות!!
תקשיבו.
העונה החדשה כבר כאן!!
!!!!!
:((
העונה השנייה תעלה גם כאן!
פרק 1
פרק 2
פרק 4
פרק 5
פרק 6
פרק 7
פרק 8
קבוצה בוואטספ?

פרק 3

715 37 0
By ElizabetZak

אה?" שאל ליאם לא מבין. "אל תשחק אותה תמים! מה יש לך ממנו?!" התעצבנתי. "אז עכשיו את גם מגנה עליו?!" שאל ליאם מעוצבן. "אני לא מגנה עליו! על מה אתה מדבר ליאם! אתה כבר כמה ימים שולח מבטים מעוצבנים ללואי! תגיד מה יש לך ממנו!" הרגשתי מחוממת. הוא העיף ללואי מבט מאיים והלך בחדות, "לא היית צריכה להגיב ככה אדי... הוא לא...", "סתום. אני יודעת שיש לו משהו איתך, ועם אתה לא תגיד לי אני אגלה לבד!" אמרתי. "אני לא יכול..." הוא אמר ובלי מילה נוספת יצאתי מהחדר, חזרתי הביתה ונכנסתי לפייסבוק, "אדי, מה את רוצי לאכול?" צעק שון מלמעטה. "אממ.. פסטה!" עניתי. נכנסתי לפייסבוק שלי וראיתי סטטוסים, עשיתי לייקים ופתאום קיבלתי בקשת חברות ממישהו: "דן וולפסון" נכנסתי לפרופיל שלו לפני שאישרתי כדי לראות מי זה, הוא היה נראה כמו נער רגיל, היה רשום במידע עליו שהוא לומד באותו בית ספר שאני לומדת, הסתכלתי בתמונת פרופיל שלו ולא זיהיתי עם אני מכירה אותו.. "מוזר.." אמרתי לעצמי, הוא היה נראה די חתיך, עם קוביות שיער קצוץ בצבע חום ועיניים חומות-ירוקות כאלה. אישקתי. לפתע קיבלתי הודעה ממנו: "היי יפה.." הרגשתי פתאום בבום מוזר, "הי.. אנחנו מכירים?" שאלתי באדישות, הוא הקליד.. "אמ.. לא.. אני שנה מעלייך.. אבל ראיתי אותך בהפסקות בבית הספר... רציתי להכיר.." הוא רשם "אממ.. חח סבבה... למה דווקא אותי?" שאלתי לבדוק אותו. "ת'אמת רציתי להכיר אותך  כבר הרבה זמן, אבל לא הצלחתי... או שהייתי עסוק או שלא מצאתי אותך... אז חיפשתי אותך בפייס, ומצאתי :)" הוא רשם וצחקקתי, "למה אף פעם לא ראיתי אותך?" שאלתי מופתעת. "לא יודע כי אני כמעט ולא בבית הספר.. אני עוזר לאבא שלי... בחנות שלו... רציתי הרבה זמן לשאול אותך את זה... תסכימי לצאת איתי?" הוא שאל והרגשתי פרפרים בבטן. "אבל אני אפילו לא מכירה אותך!" עניתי לבסוף. "אז בדייט נכיר :) רוצה?" הוא שאל ולפני שהספקתי להגיב הדלת נפתחה, "אה!" פלטתי צווחה. "הכול טוב מתוקה?" ראיתי לפתע את אבי בפתח הדלת. "כן, כן.. לא שמעת על לדפוק אבא?! הבהלת אותי!" התעצבנתי. "רק רציתי להגיד לך שהארוחה מוכנה. " הוא אמר בתמימות לבסוף. "טוב אני באה.." אמרתי והוא הלך. לפתע ראיתי כמה הודעות שהוא שלח לי: "אדל? את שם?" "כן. אז סבבה, ניפגש בפארק, מחר בעשר בבוקר מתאים?"  שאלתי והוא הקליד. "אממ.. בעשר אני עוזר אבא שלי... מה דעתך על שמונה בערב מחר באותו מקום?" הוא שאל וחשבתי לי לרגע, "בסדר" עניתי לבסוף. "טוב, אבא שלי קורא לי.. ביי יפה <3 ". הוא שלח והתנתק. לפתע הרגשתי מישהו עוטף אותי מאחורה, נבהלתי אבל אז ראיתי שזה לואי, "איך נכנסת?!" שאלתי מופתעת. "מהחלון." הוא ענה לבסוף בציחקוק והצחקתי. "את בסדר?" הוא שאל ונישק אותי בלחי. "כן. מחר יש לי דייט עם בחור מזה חתיך!" אמרתי מתרגשת והוא הביט בי מבולבל. "מי זה?" הוא חקר. " קוראים לו דן, הוא מהביצפר, גדול ממני בשנה" אמרתי. "ואו.. מתי הספקתם להכיר?" הוא שאל. "בפייסבוק" אמרתי ועיניו נפתחו בפחד. "ואת סומכת על זה שיכול להיות שזה פדופיל?" הוא הקניט ברצינות. "זה לא. דיברתי איתו." אמרתי. "מתי אתם נפגשים?" הוא שאל וקמתי לקפל את בגדיי. "מחר בשמונה בערב." עניתי. "אה. שיהיה לו בהצלחה לזיין מפגרת כמוך." הוא אמר ברצינות. "מה?!" סטרתי לו, הוא עף אחורה על המיטה שלי. "אל תקרא לי מפגרת יכלב!" קיללתי אותו והוא התעצבן. "בשמונה בערב את נפגשת עם מישהו שהכרת רק היום! מה את רוצה שאני אחשוב? שאת סתם יוצאת עם אביר חלומותייך?! הוא אנס!" צעק לואי. "תפסיק!! אתה לא מבין כלום!" אמרתי בבכי. הוא התרכך כשראה אותי בוכה. "אני מצטער אדי!" הוא אמר בדאגה. "די לך ממני!" בכיתי. "אל תכעסי לו התכוונתי!" הוא אמר מודאג. "לך!" צעקתי ושלחתי לעברו את ידי, הוא משך אותה אליו ונפלנו על המיטה כשאני מעליו, הרגשתי שאני מסמיקה רצח והוא גיחך. הוא אחז בגופי ולא הצלחתי להשתחרר, "אפשר שידור חוזר?" הוא אמר לבסוף וצחק. "תפסיק יחרמן.. אתה גורם לי להסמיק!" אמרתי בחיוך.  "לפחות את מסמיקה ולא בוכה... זה עדיף.." הוא אמר והביט לתוך עיניי, וחייכנו זה לזה בבושה...

Continue Reading

You'll Also Like

7.3K 604 25
אממ אז כזה הארי בשנה החמישית פרסי והשאר אחרי המלחמה בגאיה (אני לא מתכחשת לגורלו של אפולו פשוט לא קראתי) וליאו וקליפסו שם אממ סליחה על הכשילות והטימט...
6.1K 264 13
״אני מתחננת תעזוב אותי אתה מכאיב לי!״ קראתי בקול כואב אל האדם המפחיד שגרר אותי ברחבי המסדרון. ״את נפלת חזק נינה, אל תדאגי אני אטפל בך.״ הוא אמר לי בק...
71 7 4
תמיד חשבתם שבני ובנות ים לא קיימים? תחשבו שוב. בכל העולם יש 187 בני ובנות ים,כל עשר שנים שולחים 80 בנות ים מעל גיל 18 כל פעם כל אחד צריך לבחור את החב...
2.5K 213 28
*מועלה מחדש לאחר שהאתר, ישראבלוג בו פרסמתי את הסיפור במקור נסגר* *פרקים יעלו אחת לשבוע, בימי שני או חמישי* עמוק בתוך ה'יער האפל' והרחק מעייניהם של ב...