פרק 51

1.1K 68 8
                                    

הוא נראה מאושר אחרי שקיבל את הנשיקה. "הכול בסדר?" שאלתי כששמתי לב למבט שלו לכיוון השפתיים שלי. "אמ.. בלה? תוכלי לעשות משהו עבורי..?" הוא שאל בהיסוס. "כן." עניתי מרותקת לעיניו. "אני יודע שאת עם שון עכשיו, ואני מפרגן לזה. אבל.. את יכולה לתת לי לנשק אותך, בפעם האחרונה?" הוא ביקש בקול מתחנן. היססתי, לא ידעתי עם לאשר או לא, עיניו נראו מאוכזבות הוא באמת גסס, אולי למוות.. אבל לא יכולתי לחשוב על העובדה שאגיד לו לא.. "בסדר.." אמרתי והוא התקרב אליי, שפתיו התחברו לשפתיי, זאת הייתה נשיקה קצרה, בראד ניסה לקום מעט כדי לא להתנתק משפתיי, שמתי ידי על צווארו עד שסיים והתנתק לאט משפתיי מלטף את פניי עם אגודליו. "תודה..." הוא אמר והסמקתי. הוא יודע שעוד יש לי רגשות אליו, גם לו אליי אבל אני עם שון עכשיו... וטוב לי... הנשיקה הזאת הייתה אות הפרידה שלי ממנו לתמיד. זוג עוד לא ניהיה גם עם נרצה...

עברו עוד חודשיים, ביקרנו הרבה את בראד בבית החולים עד שהשתחרר ונשאר בכיסא גלגלים, למזלו, תאמינו או לא, יש לו עוזרת -מטפלת שהם התאהבו,  קוראים לה מולי, היא אוהבת אותו והוא אותה יותר מכול דבר אחר. כ"כ שמחתי עבורם! :)

ההריון התקדם טוב והייתי בחודש ה-3. בטני גדלה מעט ושון לא הפסיק להתרגש כול פעם כששמע בעיטה הכי קלה. "בלה!" נשמע קולו של שון מהחדר למעלה. "מה?" שאלתי צופה בטלוויזיה ואוכלת צ'יפס. "את יכולה לבוא רגע?" הוא שאל, נאנחתי ועליתי למעלה. "בואי, שבי כאן" הוא אמר מסמן לי את המקום עם ידו. "מה רצית בייב?" שאלתי. "אממ.. אני לא בטוח שזה הכי נכון, אבל אני תמיד רציתי לעשות את זה..." הוא אמר וכרע ברך, ליבי החל לפעום בקצב מהיר. "בלה, התינשאי לי?" הוא אמר והוציא טבעת יהלום ענקית.

לעצור את הזמןWhere stories live. Discover now