לעצור את הזמן

פרק 37

הבטתי בהודעה ששלחו לי, זאת הייתה תמונה. תמונה נוראית, לא מיהרתי לקחת מסקנות, בלה נראתה שמחה, כאילו שזה לא מזיז לה, ליבי התנפץ... זה כאב, אבל למרות הכאב השתדלתי לחייך, חיך מזוייף. "הכול בסדר? ממי ההודעה?" היא חשדה. "הו זה... כלום... כרגע..." מילמלתי בשקט. "ט-טוב.... רוצה בירה?" היא הציעה והביטה הישר לתוך עיניי דקה של שתיקה עברה...  לא הייתי מרוכז, לא יכולתי.. 
נ"מ של בלה/ סיפור:

בראד לא הגיב, הוא נראה מבוהל, חשדתי בהודעה שקיבל קודם, כאילו ראה שם משהו, זה היה כמעט ברור. "בראד..?" שאלתי בדאגה, הוא קם בהתפרצות ויצא מהמועדון, רצתי אחריו קוראת בשמו, "בראד! עצור! מה היה בהודעה!", הוא סינן בהליכה מהירה. "תענה לי, בראד! מה היה בהודעה?! בראד!" הוא עצר בפתאומיות והסתובב עם פרצוף רציני ושבור "זה!", הוא אמר והראה לי את התמונה שנשלחה אליו בהודעה. תמונה, שלי ושל שון בים, כשהוא... כשהוא עושה לי הנשמה! התרסקתי, ליבי נפל לתחתונים. "בראד, זה לא מה שאתה חושב! הוא עשה לי הנשמה כי כמעט טבעתי היום בים ו..." "מוזר! בחיים לא חשבתי שאת כזאת בלה, טהורה כ"כ מבחוץ ומבפנים את פשוט... שקרנית! מפלצת! תמיד היה לך קשר עמוק עם הדפוק הזה שון, ידעתי שזה יקרה בסוף... אבל מול העניים שלי בלה? אין לך רחמים?!" הוא צעק עליי, "בבקשה בראד! זה לא נכון!! לא סיפרתי לך על הטביעה כי פחדתי שתתעצבן עליי, ולא תרצה להקשיב! אני אוהבת אותך בראד! תאמין לי!" התחננתי בגרון חנוק מנגבת את דמעתי. "תמונה שלך ושל שון מתנשקים כשהוא "מעלייך" ואת רוצה שאמין לך?! איזה הוכחות יש לך עבורי בדיוק?!" הוא צעק בכעס. "לפני כמה דקות, שעות... אמרת כמה אתה אוהב אותי, הנשיקה הזאת באגם, הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים! לשון לא נתתי להתקרב אליי במשך חצי שנה שלמה, בגלל הכעס... כי הייתה חסרה לי אהבה, אהבה כמו שלך, תאמין לי בראד, אני אוהבת אותך..." אמרתי מלטפת את פניו וראיתי איך הוא מתרכך... אך לא, כשהביט בעניי הוא שוב התאבן, כנראה שהכאב היה גדול משחשבתי. "את שקר, את אוהבת אותי, אני לא אוהב אותך, זה נגמר בלה, נגמר לתמיד. אני שונא אותך...." הוא אמר בזעם והלך משם בכעס... ליבי התנפץ לאלפי רסיסים....