היה מתח באוויר, תמיד היה מתח באוויר כשהשניים היו לבד ולא דיברו.
אחרי הצעת הנישואים של ג'יסאנג בגלל עוגת הגבינה, והאכילה של עוגת הגבינה בה ג'יסאנג גנב כמעט את כל החתיכה של מינהו שוויתר לנער הצעיר, ג'יסאנג עזר למינהו לסדר את כל שאר המטבח למרות שלא היה חייב. הם העבירו מטלית על השולחן מה שגרם למינהו לשלוח לאימו תמונה של המטבח הנקי.
"זה באמת הכרחי?" שאל הצעיר.
"אני אוהב להזכיר לה שאני אחראי."
ג'יסאנג צחקק על זה.
"רגע איפה החתולות?" שאל.
"דונגי במיטה של ההורים שלי, דורי וסוני בחדר שלי, לא רציתי שיציקו לנו," ענה בכנות גורם לצעיר להנהן, הוא ישב על משענת הספה כשמינהו הניח את הטלפון שלו עלה השולחן אותו כיסתה עכשיו מפה פרחונית. הוא התקרב את הצעיר והניח את ידיו בצידי גופו של הנער על המשענת. ג'יסאנג לא רוצה ליפול אחורה על המושב אז היה צריך להשאיר את ראשו קרוב לזה של מינהו.
הם התנשקו כמה פעמים אחרי הפעם האחת אבל לא היה מתח כזה כמו אז, אחרי הכל היו אנשים בספרייה והם היו צריכים לצאת מתישהו מהמחסן.
"על מה אתה מסתכל?" שאל ג'יסאנג מרים את עיניו לאלו של מינהו.
"עליך."
הסמקה.
"אתה חמוד."
הוא הרגיש שחם לו.
"ומצחיק."
תגידו למינהו שיפסיק כי הצעיר עמד להתפוצץ.
"ואני רוצה לנשק אותך."
בום... אין ג'יסאנג.
בצחוק.
"אתה לא צריך לבקש רשות," לחש הנער שבקרייסיס.
מינהו נישק אותו, ג'יסאנג עצם את עיניו מתמסר למגע הרך של שפתיו של מינהו על שלו, הוא היה צריך להחזיק את עצמו כי עדיין עמד ליפול אחורה בכל רגע בזמן שיד אחת של מינהו עלתה ללחיו. שפיתם נעו זו על זו כמה שניות לפני שג'יסאנג התרחק קצת כדי לפהק.
"אתה עייף?" לחש מינהו.
"לא, רק חסר לי אוויר בריאות," ענה הצעיר מחייך, מינהו נעמד ישר נותן לצעיר גם כן מקום להיעמד ולחבק את מותניו, "אתה בטוח שאתה לא עייף."
"אני בטוח," הוא הרים את פניו ואז הניח את שפתיו על אלו של מינהו, ידיו עברו לצווארו של הבוגר בזמן שמינהו חיבק את מותניו, עוד כמה שניות לפני שהתרחקו שוב.
"זה נחמד," אמר ג'יסאנג.
"מה?"
"לנשק אותך."
מינהו גיחך, "גם לי נחמד."
_
מינהו נתן לדורי וסוני לצאת מחדרו כשפתח את הדלת, ג'יסאנג ישב בסלון אחרי שלקח את הכירבולית שנחה שם. דורי רצה אליו ועלתה לחיקו בזמן שסוני פשוט ישבה שם מחכה שיתנו לה תשומת לב.
"הן התאהבו בך," אמר הבוגר שלהגיע להתיישב לצידו עם דונגי בזרועותיו.
"מה אני אגיד אני נאהב על ידי בעלי חיים."
"זה יעזור לך בעתיד," מינהו נשק ללחיו.
ג'יסאנג החליט שהוא אוהב את הנשיקות הקטנות של מינהו על הלחי שלו או המצח, השיער שלו, או הפקים הקטנים שמינהו היה נותן לו על השפתיים סתם כי התחשק לו, הוא הגיש חמים ונאהב, הכל באותו הזמן.
רק שלא שם לב לפני שנרדם מחובק עם דורי בזרועו כשראשו מונח על משענת הספה גופו צמוד לזה של הבוגר ממנו, הוא התעייף.
"סאנגי," לחש מינהו באוזנו.
"אממ," הנער לא רצה לפקוח את עיניו.
"עוברים למיטה."
"נוח כאן," הוא התכרבל קצת יותר קרוב.
"אתה לא תגיד את זה בבוקר כשהצוואר והגב שלך יכאבו."
"זה נשמע רע."
"זה רע, עכשיו לקום."
"תיקח אותי."
מינהו הניד בראשו ונעמד, הוא לקח את דורי מוריד אותה לרצפה ואז תופס בג'יסאנג ומקים אותו, הוא הרים אותו בסגנון כלה ולקח אותו לחדרו מניח אותו לעט על המטה עם ראש על הכרית. ג'יסאנג התכרבל שוב אבל הפעם עם השמיכה של מינהו.
הבוגר היה צריך להזכיר לעצמו כמה דברים על ההתנהגות החמודה הזו, 'ג'יסאנג קלינג'י ודורש כשהוא עייף, לא לשכוח שהוא גם קצת עצלן.' הוא חייך על הצעיר נכנס מתחת השמיכה לצידו מקרב אותו אליו ומכרבל אותו קרוב.
ג'יסאנג חיבק את מותניו מניח את ראשו בין הצוואר לראש מחכך את אפו בצוואר של מינהו גורם לבוגר לצמרמורת לעבור בגופו ולחמימות נחמדה להתפשט בגופו. הוא אהב כל רגע.
_
כמות הפעמים שהם התעוררו בלילה הלכה ככה.
"מה השעה?" שאל ג'יסאנג.
מינהו בדק בשעון על יד המיטה פוקח את עיניו ממש קצת, "שלוש לפנות בוקר תחזור לישון."
"אוקיי."
"מה השעה?" שאל מינהו.
"אממ," ג'יסאנג נהם.
מינהו חזר לישון מבין שעדיין מוקדם מדי.
השעה הייתה חמש בבוקר.
"מה השעה?" שאל ג'יסאנג.
"אין לימודים היום."
"נכון."
השעה הייתה שבע בבוקר.
"על מה אתה בוהה?"
"עליך."
"תחזור לישון סאנגי."
"בסדר," ג'יסאנג נאנח וסגר את עיניו מניח את ראשו הפעם על חזהו של הבוגר, אבל הוא לא יכל לחזור לישון, הוא היה עירני בשלב הזה והחליט לבדוק מה השעה.
הוא פקח את עיניו מנסה להסתכל מעבר לגופו של האחד שאיתו התכרבל ואז ניסה לסובב את השעון אבל איבד את האחיזה תחת ידו ונפל על החזה של מינהו שהיה חמים. הבוגר הוציא אנחת כאב ואז פקח גם הוא את עיניו.
"מה אתה מנסה לעשות?" שאל.
"לראות מה השעה," ג'יסאנג הסמיק.
"תשע בבוקר," מינהו שפשף את עיניו ואז העביר את ידו בשיערו, "איך אתה עירני?"
"בסוף שבוע אני מתעורר בדרך כלל בשמונה, אבל היה לי נוח מדי."
מינהו חייך ואז משך את ג'יסאנג לחיבוק, "בוקר טוב סאנגי."
"בוקר טוב היונג," ג'יסאנג הצליח להביא את עצמו לנשק את לחיו של מינהו לפני שהתיישב לגמרי והתמתח במקומו, מינהו הצטרף אליו אחרי שתי שניות אחרי שפיהק.
"מתי ההורים שלך חוזרים?"
"בערב, למה?"
"לא יודע, מוזר."
"מה?"
"להיות לבד."
"איתי?"
הנהון.
מינהו קם על רגליו והתמתח ואז מושיט את ידיו קדימה לג'יסאנג שקם בשמחה וחיבק אותו, בחיים לא ימאס עליו החיבוקים או הנשיקות מהבוגר ממנו. ולכן את כל הבוקר אחרי שג'יסאנג כתב לאימו ושהוא בסדר ובדקו את הבגדים של ג'יסאנג שהיו רטובים יום קודם לכן, השניים ישבו מול הטלוויזיה עם עוגת הגבינה שמינהו השאיר בלי לספר לג'יסאנג כדי שיהיה להם מה לאכול וספלי קפה, הם ראו סרט.
החתולות שהיו דביקי לגמרי לא עזבו אותם לרגע מאחר והם לא היו איתם בלילה הם איתם והולכות אחריהם לכל מקום ביום.
מינהו האכיל אותן וניקה את קופסאות החול, בזמן שג'יסאנג יושב ומסתכל עליו.
"אתה אוהב לבהות בי עובד," מינהו אמר.
"אתה בסגנון החבר המושלם, איך אפשר שלא?"
"החבר המושלם?" שאל מינהו מרים גבה.
ג'יסאנג הנהן בביטחון.
"אז אתה החבר החמוד המושלם."
"אני לא חמוד היונג."
"ממתי?"
"מאז שאמרתי."
"אז לפני כן היית?"
"אולי."
"אתה פרחח קטן."
"ידוע," ג'יסאנג הוציא את הלשון שלי בקנטה ואז התחיל לברוח מהבוגר שניסה לתפוס אותו.
אתם בטח שואלים את עצמיכם איך ג'יסאנג מרגיש בנוח בבית של משפחת לי? ג'ונגאין היה חבר טוב שלו וההורים שלהם חברים, אולי הוא לא היה בבית שלהם עד לפני חצי שנה אבל זה לא אומר שהוא לא מרגיש בנוח עם משפחה איתה הוא חצי גדל.
"תחזור לכאן."
"אתה צריך לתפוס אותי קודם."
"זה הבית שלי."
"אז?"
"אתה תשבור משהו!"
"ואת מי יאשימו?"
"אוקי זה מרושע," מינהו הצליח לעבור את הספה ולתפוס בפיסת הבד שעל גופו של ג'יסאנג מה שגרם לו להסתובב מהר ולשניהם ליפול בהתקף צחקוקים.
"אתה תמיד כזה אנרגטי בבוקר?"
"האמת שכן," דורי הגיע ועלתה עליו מלקקת את פניו בזמן שמינהו מצחקק לצידו, "תוריד אותה," הוא אמר כשהצליח לא לצחקק מהליקוקים המדגדגים של החתולה.
מינהו תפס אותה והרים אותה, היא ניסתה להתפתל במגע שלו, ג'יסאנג שבא התיישב קיבל את הכפה בלחי שלו, למזלו החתולה לא שלפה ציפורניים, אחרת היא הייתה שורטת אותו.
ככה שבסך הכל זה היה בוקר מלא מרץ.
בצהריים השניים יצאו להליכה קצרה בחוץ למזג האוויר שהשתפר והיה קיצי יותר, ג'יסאנג יכל ללבוש את הג'ינס שלו ולסדר את הבגדים הנקיים חזרה בתיקו.
"גלידה," אמר מינהו והצביע על אח החנויות בקרבת המקום בו הלכו.
"אף אחד לא יכול להגיד לא לזה," אמר ג'יסאנג. הוא שילם להם הפעם אחרי שמינהו השקיע בארוחת ערב ועוגת גבינה! הצעיר רצה גם הוא לעשות משהו.
"יש לך גלידה על השפתיים," אמר מינהו.
"כי הרגע אכ-," הוא התחיל לומר אבל מינהו כבר הצמיד את פשתיהם ביחד, לצעיר היה טעם של תות. ג'יסאנג שלא היה מוכן הסמיק קולו כשהרגיש את שפתיו של הבוגר ולשונו המלטפת את שפתו התחתונה גורמת לו להתרחק במבוכה.
"יא," הוא אמר.
מינהו חייך ואכל מהגלידה שלו, "בהחלט טעים יותר מהשפתיים שלך."
ג'יסאנג נחנק מהגלידה שלו והתחיל להשתעל, "לא אומרים דבר כזה היונג."
"מאוחר מדי," הוא נשק ללחיו ואז לקח את ידו הפנויה כשהמשיכו בהליכה שלהם, לא איכפת להם מהסביבה של יום שבת בשעות הצהריים המוקדמות.
_____
(כמות הקרינג' שהיה לי בסוף....)