I love you's

228 21 10
                                    


ג'יסאנג הגיע לספריה עם פליקס וסונגמין כמו תמיד כדי ללמוד הפעם למבחני סוף הסמסטר השני שלהם. מינהו עבד מאחורי הדלפק רושם ספרים מרים את ראשו לחבורה הנכנסת, הוא חייך אליהם ונופף. ג'יסאנג שלח את השניים למקום הקבוע שלהם והלך להגיד לחבר שלו שלום.

"היי," הוא אמר נשען על הדלפק גורם למינהו לנשק אותו מהר ולו לחייך.
"לימודים?"
"כן."
"אל תלמדו עד מאוחר מדי אתה צריך לישון," אמר הבוגר מניח את הספרים בצד.

"אני יודע, תהיה כאן כשאלך?"
"אני מסיים את המשמרת בעוד כמה דקות, אז לא."
ג'יסאנג עשה פרצוף חמוץ גורם למינהו לצחקק, "כי גם לי יש מבחנים סאנגי, אבל אני אבוא להגיד שלום לפני שאעזוב. אוקיי?"

הצעיר הנהן.

בדיוק שהדלת נפתחה מחדש והוואנג היונג'ין נכנס, "אין לך מבחנים ללמוד אליהם?" שאל בן דודו.
"יש לי, זה למה אני מסיים מוקדם," אמר הבוגר, היונג'ין הנהן ונופף לג'יסאנג לפני שירד כדי לשבת עם סונגמין ופליקס.

"אז מי מגיע במקומך?"
"צ'אן, הוא חזר."
"מה גרם לו לחזור?" שרל ג'יסאנג מסוקרן.

"לא ידעת את זה אבל צ'אן במערכת יחסית כבר כמה זמן, הוא נסע כדי לסיים את הלימודים שלו ואז שבן זוגו יצטרף אליו, אבל החליט לחזור, לא התאים לו כל כך אחרי הכל," ענה הבוגר.
"אז מי זה הבן זוג?"
"אתה ממש סקרן הא?"

הצעיר הנהן שנית.

"יש לו שם ארוך מדי בשביל שאצליח להגיד אותו," ענה הכנות. (תנחשו?!)

ג'יסאנג צחקק, "אני צריך לחזור אליהם, אראה אותך אחר כך."
"אני אוהב אותך," מינהו תפס את ג'יסאנג לא מוכן, ואז חייך כשלחייו מתלהטים, הוא קיבל נשיקה על הלחי לאחר מכן. זו הייתה הפעם הראשונה שג'יסאנג שמע אותו אמר את זה, הוא חיכה לזה. "גם אני אוהב אותך," הוא אמר חזרה.

שחור השיער צחקק, "אוקיי, לפני שחברים יתחילו לחשוד."

ג'יסאנג צחקק, מינהו אמר לו שהוא אוהב אותו והוא לא יכל להוריד את החיוך מפניו.

_

החבורה חזרה ללמוד במרץ ככה שלפני שמינהו הלך הוא בא להגיד לג'יסאנג שלום ונישק אותו לפני שלחש לו שוב שהוא אוהב אותו ומביך אותו מול כל חבריו עם הפרצוף הסמוק וליבו הרץ בחזהו.

"מה הוא כבר אמר לך שאתה ככה מהרגע שהגעת?" שאל היונג'ין גורם לסונגמין ופליקס להרים את מבטם גם כן לחברם הטוב.

"כלום," אמר ג'יסאנג מנסה לחזור לספר הלימוד שלו.
"כן ממש, אני אומר זה היה משהו כחול," אמר פליקס.
"לא זה לא."

"אז מה כבר היה שאתה מסמיק?" שאל סונגמין.
"למה אתם כאלה, הוא לא אמר לי כלום שאמור להעלות את הסקרנות לעיניכם, עכשיו תחזרו לעבודה, אני לא חייב לכם כלום."

The Librarian | Minsung (HEB)Where stories live. Discover now