The Librarian | Minsung (HEB)

Those little kisses

היה מתח באוויר, תמיד היה מתח באוויר כשהשניים היו לבד ולא דיברו.

אחרי הצעת הנישואים של ג'יסאנג בגלל עוגת הגבינה, והאכילה של עוגת הגבינה בה ג'יסאנג גנב כמעט את כל החתיכה של מינהו שוויתר לנער הצעיר, ג'יסאנג עזר למינהו לסדר את כל שאר המטבח למרות שלא היה חייב. הם העבירו מטלית על השולחן מה שגרם למינהו לשלוח לאימו תמונה של המטבח הנקי.

"זה באמת הכרחי?" שאל הצעיר.
"אני אוהב להזכיר לה שאני אחראי."

ג'יסאנג צחקק על זה.
"רגע איפה החתולות?" שאל.

"דונגי במיטה של ההורים שלי, דורי וסוני בחדר שלי, לא רציתי שיציקו לנו," ענה בכנות גורם לצעיר להנהן, הוא ישב על משענת הספה כשמינהו הניח את הטלפון שלו עלה השולחן אותו כיסתה עכשיו מפה פרחונית. הוא התקרב את הצעיר והניח את ידיו בצידי גופו של הנער על המשענת. ג'יסאנג לא רוצה ליפול אחורה על המושב אז היה צריך להשאיר את ראשו קרוב לזה של מינהו.

הם התנשקו כמה פעמים אחרי הפעם האחת אבל לא היה מתח כזה כמו אז, אחרי הכל היו אנשים בספרייה והם היו צריכים לצאת מתישהו מהמחסן.

"על מה אתה מסתכל?" שאל ג'יסאנג מרים את עיניו לאלו של מינהו.
"עליך."

הסמקה.

"אתה חמוד."

הוא הרגיש שחם לו.

"ומצחיק."

תגידו למינהו שיפסיק כי הצעיר עמד להתפוצץ.

"ואני רוצה לנשק אותך."

בום... אין ג'יסאנג.
בצחוק.

"אתה לא צריך לבקש רשות," לחש הנער שבקרייסיס.

מינהו נישק אותו, ג'יסאנג עצם את עיניו מתמסר למגע הרך של שפתיו של מינהו על שלו, הוא היה צריך להחזיק את עצמו כי עדיין עמד ליפול אחורה בכל רגע בזמן שיד אחת של מינהו עלתה ללחיו. שפיתם נעו זו על זו כמה שניות לפני שג'יסאנג התרחק קצת כדי לפהק.

"אתה עייף?" לחש מינהו.
"לא, רק חסר לי אוויר בריאות," ענה הצעיר מחייך, מינהו נעמד ישר נותן לצעיר גם כן מקום להיעמד ולחבק את מותניו, "אתה בטוח שאתה לא עייף."
"אני בטוח," הוא הרים את פניו ואז הניח את שפתיו על אלו של מינהו, ידיו עברו לצווארו של הבוגר בזמן שמינהו חיבק את מותניו, עוד כמה שניות לפני שהתרחקו שוב.

"זה נחמד," אמר ג'יסאנג.
"מה?"
"לנשק אותך."
מינהו גיחך, "גם לי נחמד."

_

מינהו נתן לדורי וסוני לצאת מחדרו כשפתח את הדלת, ג'יסאנג ישב בסלון אחרי שלקח את הכירבולית שנחה שם. דורי רצה אליו ועלתה לחיקו בזמן שסוני פשוט ישבה שם מחכה שיתנו לה תשומת לב.