epilogue
after 10 years
"מינהו? אתה מוכן?" צעק ג'יסאנג שם את טבעת הנישואים שלו ומסדר את המשקפיים שעל אפו מול המראה בכניסה לדירה שלהם, מינהו בדיוק יצא מחדר השינה שלהם עם חתולה ג'ינג'ית בידיו, "היא לא מוכנה להיכנס לתיק שלה," אמר.
ג'יסאנג נאנח ולקח אותה מידיו של בעלו כדי שיוכל לסיים להתארגן, הוא שם את השעון שלו ואת טבעת הנישואים שלו גם כן, הם בדרך כלל לא היו שמים את הטבעות לעבודה, במיוחד עם העבודות שלהם שהצריכו גם עבודת כפיים.
ג'יסאנג היה ווטרינר במקלטים שונים חיות מחמד בהתנדבות בזמן שהמשרה שלו הייתה בגן החיות של העיר שם הוא עבד בבית החולים לחיות, מה שהיה טוב לחתולות שלהם, היה להן רופא משלהן.
לעומתו, מינהו היה מורה בבית הספר היסודי, מחנך השנה השלישית שם, ילדים בני שמונה הייתה המומחיות שלו. הוא היה מורה מצוין.
"הולכים?" הוא שאל שם את מעילו הארוך כשג'יסאנג הניח את דונגי ופתח להם את דלת הכניסה עם תיק על כתפו, "כן," ענה והם יצאו. מינהו היה זה שנהג, הוא תמיד נהג מוריד את ג'יסאנג בגן החיות שהיה בדרך לבית הספר, הרי הם גרו במקום אסטרטגי מספיק לשניהם לבלות את הבוקר ביחד ולנסוע ביחד ואף לחזור ביחד. זה היה חלק מסדר היום הרגיל.
"אוקיי, משהו שאני צריך לגעת לפני שאני פוגש את התלמידים שלך?" שאל ג'יסאנג חוגר את החגורה שלו כשמינהו מתניע, אחר כך בודק מה שלום דונגי במושב האחורי, היא נראתה שנוח לה יחסית לזה שהיא פחדה מהרעש של ההתנעה ומקול עצירה שיכלה להעיף אותה למושב הקידמי או החלון ולהבהיל את הזוג, בתקווה ולא יעשו תאונה על הדרך.
"לא כל כך, הם מתוקשבים ומתלהבים," ענה מינהו מחייך אליו ואז יוצא מהחנייה נוסע לכיוון בית הספר.
_
בית הספר היה בניין גדול אבל לא מדי בו למדו שש שכבות לכל שכבה בסביבות השלוש כיתות, מחנכים ומורים מילאו את החניות בזמן שהורים הורידו את ילדיהם הצעירים והבוגרים בני השתיים עשרה למיניהם מגיעים ברגל עם אחיהם הקטנים, חלקם היו לוקחים אוטובוס במקרה וההורים סמכו עליהם מספיק.
כל שתי שכבות קיבלו קומה משלהם בזמן שבקומה הראשונה היו החדרים של האומנות, המורים, המזכירות והמנהל. מחוץ לבית הספר הייתה חצר גדולה ומגרש ספורט עם אולם צמוד שהיה קצת יותר קטן מאולם של בתי ספר תיכון המתאימים לגילאים של התלמידים, לא היה צריך יותר גדול מזה.
"לא חשבתי שאגיע עד לכאן," אמר ג'יסאנג עם דונגי על ברכיו, החתולה לא הייתה החלטית במקום ישיבתה אף פעם ובשביל שלא תפריע למינהו לנהוג ג'יסאנג היה צריך להחזיק אותה עם שתי ידיו.
"תחכה, בית הספר קצת יותר מסובך משהוא נראה," מינהו נאנח כשהחנה, הם נשארו שתי דקות נוספות במכונית רק בוהים בתלמידים הנכנסים לבניין עם מורים גם כן.
YOU ARE READING
The Librarian | Minsung (HEB)
Fanfictionמינהו עבד בעבודה במשרה חלקית בספרייה בשביל הקרדיט ללימודים שלו. ג'יסאנג הוא תלמיד שנה אחרונה בתיכון וצריך לעבור את בחינות הבגרות. מה קורה כשהספר גבוה מדי? או שקבוצת החברים שלך רועשת מדי? והדרך היחידה להגיע הביתה היא הנסיעה באוטובוס. ___ הספרייה הי...
