The almost kiss #2

258 20 4
                                    




מינהו ישב על מיטתו בבית הוריו עם אוזניות באוזניו ועט בידו, הוא כתב במחברת שלו בזמן שספר לימוד נח מולו.

סיום הלימודים של ג'יסאנג התקרב והוא כבר קיבל את ההמלצה לאוניברסיטה, או לפחות ככה הצעיר כתב לו. לא היה להם זמן להיפגש מאחר והחבורה לא הגיעה לספרייה כל כך בזמן האחרון כי העבירו להם את השיעורים בבית הספר עד מאוחר והם למדו למידה עצמאית גם כן שם עם מבחנים על הדרך.

לא לשכוח שהוא עמד לסיים את שנתו השנייה באוניברסיטה עם מבחנים. מאז ארוחת הערב אצל ג'יסאנג הם לא נפגשו פנים מול פנים, או עם כן, זה היה לנסיעה של החזרה מהמשמרת ושל הנער מבית הספר ומתוכנן.

"מינהו-שי" אימו קראה לו מהסלון, הוא קם ונעמד בכניסה לחדרו, "כן?"
"אייני, חוזר לסוף שבוע, תוכל לאסוף אותו בשבילי?" היא שאלה כשישבה עם המשקפיים שלה על אפה עם תפסים על שולחן הקפה.

"אין בעיה, אבל אני צריך את המפתחות," אמר.

כן, למינהו היה רישיון נהיגה, הוא השתמש בו רק שביקשו ממנו להביא משהו, לאסוף מישהו או משהו ואת החתולים לקחת לווטרינר, חוץ מזה האוטובוס היה הכי נוח.

"בכניסה," היא אמרה והצביעה אחורה בלי להסתכל.
הנער הלך לשם את נעליו לפני שחטף את המפתחות וירד, הוא לקח את הטלפון שלו איתו ונכנס לרכב מניח את המכשיר במחזיק שיש שם לפני שהתניע חיבר את הבלוטוס.

הוא יצא מהחנייה ונסע לאסוף את אחיו הצעיר מתחנת הרכבת שם חיכה לו עם המזוודה שלו. רק שהוא לא היה שם לבד אלה עם נער נוסף נמוך ממנו בסנטימטר, השניים דיברו אחד עם השני כשנעצר מולם.

לג'ונגאין לקחו כמה שניות להבין שעומדים מולו, הוא הסתכל על אחיו הגדול וחייך אליו מצביע על חברו, שגם נופף לו עם חיוך קטן על פשתיו. השניים נכנסו למכונית לאחר מכן.

"אז אתה יידאם?" שאל מינהו כשהתיישבו וחגרו.
הנער החדר הנהן.
"אייני מדבר עליך הרבה."
"דברים טובים אני מקווה," הנער נשען אחורה כשחברו שישב על יד אחיו הגדול הנהן מבטיח לחברו שהכל בסדר.

"אמא שיודעת שהוא מגיע?"
"כן," ענה ג'ונגאין כשנסעו חזרה.

_

אימו של האחים הייתה ממש שמחה על בנה הצעיר שהביא את החבר שלו הביתה.

רגע, בואו נחזור על המשפט שוב. 'החבר שלו הביתה'.

מינהו עמד שם בפה פעור כשאימו נעמדה וחיבקה את הנערים. אחיו לא סיפר לו. בל ככל שחשב על זה יותר גם הוא לא אמר לו כלום על המערכת יחסים שלו עם ג'יסאנג. אוקיי זה היה יותר הגיוני ולכן סגר את פניו ולאחר מכן ניער את ראשו והודיע שהוא הולך לחדר שלו.

"אני מזמין את ג'יסאנג, פליקס וסונגמין, כדי שיכירו את יידאם," המעיר הופיע הכניסה לחדר של אחיו אחרי כמה דקות כשכבר חזר לעבודה, ליבו קפץ כששמע את שמו של האחד שחיבב.

The Librarian | Minsung (HEB)Where stories live. Discover now