The Librarian | Minsung (HEB)

Small taks

לשבת על האסלה הסגורה בשירותים עם רגליים סקולות, ביוגרפיה ביד ומברשת שיניים ביד היה משהו שג'יסאנג נהג לעשות כבר כמה זמן, הוא היה מתארגן לשינה ובזמן שצחצח שיניים פשוט מצא את זה כשמשהו נוח.

רק שהפעם הוא לא הצליח לעבור הרבה כי כל פעם המחשבה שלו עברה לאותו אחר הצהריים שבו כמעט הפיל על עצמו ערימה של ספרים ותפסו אותו לפני שזה קרה, הוא סגר את הספר בחיכו ובהה באוויר בזמן שמעביר את המברשת על שיניו.

הוא זכר את העיניים ומבנה הפנים שהזכירו לו חתול, הוא היה על האוטובוס הרי, הוא בהה בו באוטובוס, ג'יסאנג תפס את עיניו אז. ורק מהמחAשבה הזו הוא הסמיק מספיר את פניו ומתחיל להתלונן על זה. הוא הזיז את שיערו אחורה מאחר והיה רטוב מהמקלחת שעשה לפני כן, השיער חזר ליפול על עיניו אחרי כמה שניות. הוא באמת היה צריך להסתפר.

ג'יסאנג נעמד על רגליו ושתף את פיו, הוא סגר את האור כשבא לחזור לחדרו והניח את הביוגרפיה על שדית הלילה שלו ונשען על הקיר מאחוריו, אימו בדיוק נכנסה בדלת וחייכה אליו, הוא חייך חזרה, כשהבינה שמשהו הולך היא החליטה להיכנס ולשבת לצידו.

"מה קורה ילד?" היא שאלה.
"לא יודע," הוא אמר בכנות.
"הלימודים אוכלים אותך?"
"אולי," הוא הסתכל עליה.
"מה דעתך שמחר אני אקח אותך מבית הספר ונלך להסתפר שנינו?"

ג'יסאנג הינהן בקטנה לפני שהניח את ראשו על כתפה, "תוכלי אחר כך לקחת אותי לג'ונגאיני? יש לו הפסקה מהלימודים לשבוע הקרוב."
"באמת? איך הולך לו?"
"די בסדר לפי מה שהוא כתב לי, לא ראיתי אותו כל כך הרבה זמן."

"ברור שלא ראית אותו כל כך הרבה זמן, הוא עבר."
"עדיין."

ג'יסאנג ידע שג'ונגאין הוא משפחה של היונג'ין שלומד איתו בכיתה, הוא לא ידע עד כמה הם קרובים, אבל הוא רק ידע שהם נהגו לראות אותו כשהיו נפגשים לפעמים, היונג'ין לא למד איתם באותו בית ספר ביסודי אבל סונגמין חיבב אותו עוד מאז וכשגילה שהם לומדים באותה כיתה הוא התרחק מהנער עוד יותר בזמן שג'יסאנג ופליקס היו אומרים לו שלום. חוץ מזה הנערים לא הכירו את המשפחה של ג'ונגאין יותר מדי מאחר ולא היו נפגשים אצלו אבל הוא כן הביא את היונג'ין איתו כשהיה מגיע.

"בסדר, אתם תישארו אצלו לארוחת ערב?" שאלה אימו.
"אולי, אני אודיע לך."
"אוקי סאנג, אני אתן לך לישון עכשיו."

היא יצאה ממיטתו ונעמדה, כשהתקרבה לדלת הכניסה הנער נכנס מתחת לשמיכה והיא סגרה לו את האור ואת הדלת מאחוריה, ג'יסאנג סגר את עיניו. הוא אהב את השיחות הקטנות עם אימו. וחיכה להפסקה של היום למחרת מהלימודים, איכשהו למרות שהיה לו המבחן אחרי אותו יום, ההפסקה הזו הייתה כדי לתת למוחו להירגע, של כולם להירגע. הוא יקרא את החומר בערב.