Well, that was our story (marauders Hebrew )

פרק 16

אזהרת טריגר: פגיעה עצמית ואובדנות
״הנה ג׳יימס, פיטר, פרנק, רמוס וסיריוס״ ״סוף סוף הם הגיעו, מה לקח להם כל כך הרבה זמן?״ מרלן ולילי ניהלו את השיחה הזו בחדר המועדון של גריפינדור. הן ישבו עם דורקס, אליס ומרי ליד האח וחיכו לבנים, שבדיוק עברו בחור שמאחורי התמונה. ״היי חברה! מה קורה?״ קרא ג׳יימס, בעוד חמישיית הבנים התקרבו אל הבנות. ג׳יימס רכן ונישק את לילי, ואז התיישב בינה לבין סיריוס על הספה. כמובן שמצדו השני של סיריוס היה רמוס. למחרת כולם היו אמורים לנסוע הביתה לחופשת חג הפסחא, ולסיריוס עלה רעיון, שהוא לא איחר להציג בפני הקבוצה. ״אז יש לי רעיון״ הוא אמר לחבורה. כולם הפנו אליו את מבטם, והוא המשיך. ״אז במקום שניסע לבתים שלנו לפסחא, למה שלא ניסע לטיול ג׳יפים? אם נלך לבתים שלנו לארוז ליומיים, וניסע לשבוע, יישארו לנו יומיים כשנחזור עד שנצטרך לחזור להוגוורטס״. כולם אמרו שזה רעיון מצוין ושיבואו, חוץ ממרי ומפיטר, שאמרו שהם לא יכולים לבוא כי הם נוסעים לבקר את ההורים של מרי. למרות שהשאר התאכזבו, הם סיכמו שיעשו זאת שוב, עם מרי ופיטר. כולם סגרו פרטים, והחליטו שיסעו בג׳יפ אחד גדול שישכרו. ביום שלמחרת כולם עלו על הרכבת ונסעו לביתהם. מרי ופיטר נסעו יחד לביתם של הוריה של מרי, ומרי מאוד התרגשה. זה היה צעד גדול במערכת היחסים שלהם. בכמה שעות הראשונות פיטר היה נחמד כרגיל, אך אחר כך הוא הפסיק לתקשר עם כולם ופשוט ישב בחדר של מרי עם הטלפון שלו. מרי כעסה מעט, אך חשבה שבטוח יש לו סיבה. בערב היא ישבה לידו על המיטה, וניסתה לדבר איתו. ״היי בייבי, מה קורה? לא תקשרת עם אף אחד היום. אתה בסדר?״ ״כן, אני בסדר, סתם עייף״ הוא אמר. מרי חשבה שהוא נראה די חשוד, אבל כשניסתה לשאול אותו שוב על כך, הוא פשוט התעלם ממנה. מרי התעצבנה מעט, אך שיחררה. היא חשבה שפיטר פשוט עייף, ולכן הוא גס רוח כלפיה. היא הלכה לישון, וכשקמה בבוקר הסתובבה אל פיטר, רק כדי לגלות שהחלק שלו במיטה ריק, והדברים שלו לא נמצאים בחדר. היא נלחצה מעט, ואז ראתה פתק על הכרית שלו. היא פתחה אותו בזריזות וראתה שכתובות בו חמש מילים: ״אני הולך לבית שלי, פיטר״. מרי התאפקה לא לפרוץ בבכי, אך לא יכלה לעצור בעד הדמעות שהחלו להתגלגל במורד לחייה. היא נפגעה מכך שפיטר פשוט עזב, היא נפגעה מכך שהוא לא אמר לה לפני, והיא נפגע  מכך שהוא לא התנצל. הוא התייחס אליה בגסות רוח, והיא לא הייתה מוכנה לקבל את זה. היא ממש לא רצתה להיפרד ממנו, היא פשוט רצתה לדבר איתו ולסדר את העניינים. היא ירדה למטה אל הוריה, ואמרה להם שהוא עזב. הם ראו את שבילי הדמעות על פניה, והחליטו לא לשאול שאלות, הם ידעו שהיא תספר להם כשתרצה. מרי חזרה לחדרה, וניסתה להתקשר לפיטר, וכשהוא לא ענה היא כתבה לו. היא פשוט בילתה את הבוקר בשיטוט באינסטגרם, ולקראת הצהריים ראתה משהו שהטריד אותה מאוד. היא נתקלה בפוסט של אחת הסלית׳ריניות, שמה אוולין גרינגאס, ובתגובות נראו תגובות מאוד מפרגנות, בלשון המעטה, מפיטר. מרי נכנסה לאזור התגובות וראתה שפיטר הגיב המון תגובות, תגובות כמו שהוא היה מגיב למרי, ואחת מהן אפילו אמרה ״תכתבי לי״, כמו שעושים כשמתחילים עם מישהו. היא ראתה שאוולין ענתה לו, ואמרה שתכתוב. מרי לא ידעה מה לעשות. היא חשבה שפיטר בגד בה, אבל לא האמינה. היא ניסתה לחשוב איך זה הגיוני, למצוא תירוצים בשבילו. היא לא רצתה שזאת תהיה המציאות. בשעה 5 אחר הצהריים הגיעה המכה האמיתית, שהוכיחה למרי וגם לשאר החברים המקוריים של פיטר שפיטר כבר לא היה אחד מהם. פיטר העלה תמונה לאינסטגרם, בה ראו אותו, את סנייפ ואת לוציוס מאלפוי ישובים ביחד, מעשנים, ואם זה לא מספיק, בתיאור התמונה פיטר כתב: ״אחרי חודשים עם חברים בוגדי-דם וחברה מטומטמת, סוף סוף מצאתי חברים טובים״. ראייתה של מרי היטשטשה משום שדמעות החלו לזלוג מעינייה. פיטר לא אוהב אותה יותר. הוא חבר של האנשים ששונאים אותה מכיוון שהיא בת מוגלגים. מרי הרגישה הכי רע שהיא הרגישה אי פעם. היא הסתכלה שוב על הטלפון שלה, וראתה שפיטר העלה עוד תמונה, בה הוא נראה מתנשק עם בחורה שמרי זיהתה כאוולין. הדמעות רק המשיכו והוחמרו. כאב לה, כאב יותר מכאב פיזי. היא הרגישה את הלב שלה נשבר. היא הרגישה שאף אחד לא אוהב אותה. היא צילמה תמונה של עצמה, ככה, עם הדמעות זולגות מעינייה, עם המסקרה המרוחה, עם הכאב בעיניים שלה, העלתה אותה לאינסטגרם וכתבה משפט אחד: ״אני יכולה להפסיק לעקוב אחרייך, אני יכולה להפסיק לדבר איתך, אבל איך אני מפסיקה לאהוב אותך? תודה שגרמת לי להבין שאף אחד לא באמת אוהב אותי״. היא כיבתה את הטלפון שלה וירדה אל המטבח, שהיה ריק מכיוון שההורים שלה ישנו צהריים. היא לקחה סכין מהמטבח ועלתה חזרה לחדר שלה, סוגרת את הדלת אחריה. היא התיישבה בשירותים של החדר שלה, על הרצפה הקרה, והחלה ליצור חתכים דקים בעורה. עם כל חתך היא אמרה לעצמה ״הוא לא באמת אהב אותך״ או ״את לא ראויה לאף אחד מהחברים שלך, את כלום״. באותו הזמן, אך במקום אחר לגמרי, לילי הסתערה אל תוך החדר של ג׳יימס, שם היו הוא, סיריוס ורמוס. ״היי לילס, את ארוזה כבר? מה קורה?״ שאל ג׳יימס. לילי פשוט הלכה אליו והראתה לו את הפוסטים של פיטר, ואז את של מרי. סיריוס ורמוס ראו גם הם, והפיות של השלישייה נפערו ביחד. ״הבוגד המטונף הזה...״ ג׳יימס מלמל, הוא כל כך כעס. החברים שלו היו הדבר שהיה לו הכי חשוב בעולם, והעובדה שפיטר פגע כך בכולם, ובמיוחד במרי, הכעיסה אותו כמו שכמעט שום דבר לא הכעיס אותו. ״אנחנו צריכים ללכת לשם״ הוא אמר ונעמד. ההורים שלו לא היו בבית, הם נסעו לחופשה. ״מה?״ אמרה לילי. ״אנחנו צריכים ללכת לבית של מרי״ ג׳יימס אמר שוב, והסביר:״ההורים שלי וההורים של מרי חברים, ואני יודע איפה היא גרה. היא לא צריכה להיות לבד כרגע.״ הוא אמר, ולפני שאחד האחרים אמר משהו, ג׳יימס המשיך: ״כשמרי הייתה יותר צעירה, היא הייתה אובדנית, והייתה חותכת את עצמה. אני יודע שעכשיו היא תתפתה לעשות זאת שוב ואנחנו צריכים לעזור לה״. ״אתה צודק לחלוטין ג׳יימי. כולם ארוזים? ניקח אותה איתנו לטיול״ לילי אמרה, אוחזת בידו של בן זוגה. רמוס וסיריוס הנהנו, והרביעייה ירדה עם המזוודות שלהם למטה. הם יצאו לחצר, וג׳יימס נעל את דלת הבית ואז גם את דלת הגדר. הם נכנסו לוואן שחיכה להם בחנייה, ולאחר שהעמיסו את כל הדברים שלהם אל תא המטען, הם החלו לנסוע אל עבר ביתה של מרי. באותו הזמן שג׳יימס נהג, סיריוס כתב בקבוצת הוואטסאפ של הטיול, והסביר מה קרה ושהם נוסעים להביא את מרי, ויבואו לאסוף את כולם בשעה שקבעו מחר, שש בבוקר, אם לא יהיו שינויים. ההודעות מהשאר מיהרו להגיע, כולם ביקשו שיעדכנו אותם במצבה של מרי, וסיריוס הבטיח להם שיעשו זאת. לאחר נסיעה של כעשר דקות, הרביעייה הגיעה לביתה של מרי. השעה הייתה כבר 8 בערב וג׳יימס דפק על דלת ביתה של מרי. אדון מקדונלד, אביה של מרי, פתח להם, וחיוך עלה על פניו כשראה את ג׳יימס. ״ג׳יימס! טוב לראות אותך!״ הם לחצו ידיים וג׳יימס הציג את לילי, סיריוס ורמוס לאדון מקדונלד, וגם לאישתו, שהגיעה לדלת אחרי שניות ספורות. ג׳יימס הסביר שהם הגיעו לראות את מרי, ולחש לאדו ולגברת מקדונלד מה קרה, ואת החששות שלו. פניהם של השניים התקדרו והם נתנו מיד לארבעה לעלות לחדרה של מרי. לילי נכנסה בדלת ראשונה, ג׳יימס, סיריוס ורמוס מאחרויה. היא ראתה את דלת חדר האמבטיה פתוחה מעט, ושעטה אל תוך החדר. היא ראתה שם את מרי, שוכבת על הרצפה, הסכין בידיה, כמעט ללא הכרה. הרצפה הייתה מלאה בדם. לילי רכנה במהירות והוציאה את הסכין מידיה של מרי. היא נתנה הוראות לרמוס ולסיריוס, כמו להביא סמרטוט, וג׳יימס, שהבין בפציעות מוגלגיות, ירד להביא תרופות מהוריה של מרי. לילי התיישבה ליד מרי, עוטפת אותה בידיה, ולוחשת לה שהכל יהיה בסדר. לאחר כמה דקות בהן לילי המשיכה ללחוש מילות עידוד למרי, סיריוס ורמוס חזרו עם דלי וסמרטוט, ולילי שלחה אתום לנקות את האמבטיה בעוד היא וג׳יימס הרימו את מרי וניקו את פצעיה. ג׳יימס שם על ידה של מרי תחבושת במיומנות רבה, ולאחר מכן לילי לקחה את מרי להחליף בגדים. היא עזרה לה להישכב במיטה ונתנה לה כוס מים. לאחר שמרי נרגעה מעט, ג׳יימס ולילי התיישבו לידה, והיא החלה לספר להם את כל הסיפור. היא אפילו לא שמה לב שרמוס וסיריוס יצאו מהחדר, ונסעו להביא את שאר החבורה, שהייתה חייבת לבוא ולעזור למרי. לאחר כחצי שעה, כשמרי סיימה לספר להם את הסיפור, והם שטפו אותה בעידודים והסברים שפיטר הפסיד, ושהם בחיים שלא ינטשו אותה (מה שהיה נכון במאה אחוזים), היא שמעה דפיקה על הדלת. לילי פתחה אותה ומתוכה הגיחו רמוס וסיריוס, יחד עם אליס, פרנק, דורקס ומרלן. כולם רצו לעברה וחיבקו אותה כל כך חזק, מבטיחים לא לעזוב. אחרי היום המטורף והכואב שעבר עלייה, מרי סוף סוף הרגישה טוב. הם באו לדאוג לה, ובאותו הרגע היא ידעה שהחברים האלה תמיד יהיו כאן בשבילה.
סליחה על האיחור בהעלאה, השקעתי המון בפרק הזה ולקחו לי איזה שלוש שעות לסיים אותו. אל תשכחו להגיב ולהצביע אם אהבתם 3>