Well, that was our story (marauders Hebrew )

פרק 11

אזהרות טריגר: מילים גסות, מין מרומז
לילי התעוררה בבוקר לסביבה מעט לא מוכרת. זה לא היה חדר המעונות שלה, וגם לא החדר הפרטי שלה ושל סיריוס. בהתחלה היא נבהלה, אבל אז ראתה את ג׳יימס שוכב לידה, פניו השלוות שקועות בשינה עמוקה. היא ראתה את ידו שנחה על מותנה, מחבקת אותה חזק, והרגישה את ראשה שנח על חזהו. היא נרגעה. היא כאן עם ג׳יימס, שום דבר לא יקרה לה. היא ראתה את סיריוס ורמוס ישנים יחד על המיטה הקרובה למיטתו של ג׳יימס, ואת אליס ופרנק במיטה השלישית. היא חייכה לעצמה. החיים חזרו למסלולם, סוף סוף, והיא ידעה שיהיה בסדר. היא נשענה אחורה על חזו של ג׳יימס ונרדמה שוב. היא התעוררה לצליל קולו של ג׳יימס שאמר, כנראה לסיריוס: ״אתם שניכם, תעשו את מה שאתם לא עושים שם בשקט, אתם עוד תעירו את לילי״ הוא הסתכל עליה ולא יכל לעצור את עצמו מלחייך. היא הייתה כל כך יפה, חכמה, מקסימה אבל גם קשוחה, בדיוק בשבילו. לילי צחקה והתרוממה לישיבה. ״אל תדאג, אני כבר ערה״ היא אמרה לו ונישקה אותו. אף אחד מהם לא רצה לנתק את המגע, אז הם המשיכו והמשיכו, וגם זה שסיריוס אמר ״לא כל כך נורא שהערנו אותה אחרי הכל, הא קרניים?״ נענה רק באצבע משולשת מכיוונו של ג׳יימס, שהמשיך לנשק את לילי כאילו חייו תלויים בכך. לאחר כמה דקות, אחרי שגם אליס ופרנק התעוררו, לילי ואליס יצאו מהחדר לכיוון החדר שלהן, כדי להתארגן ליום הלימודים. לאחר כחצי שעה הן ירדו עם מרלן, דורקס ומרי לחדר המועדון, ושם פגשו את הבנים. הם הלכו יחד לאולם הגדול, ומשם לשיעורים. אחרי שסיימו את השיעורים ליום זה, סיריוס ביקש מרמוס ומג׳יימס להישאר מאחור. ״מה קורה סירי?״ שאל רמוס, וסיריוס ענה. ״אני רוצה להתעמת עם סנווילוס ובת הדודה היקרה שלי, בלה, על זה שהם גרמו לנו לעבור את הגיהנום הזה״. הוא אמר, ידו מחזיקה את ידו של רמוס. ״אני לגמרי בעניין, אבל יש לי שני דברים להגיד,״ אמר ג׳יימס, החיוך הממזרי שלו, שהיה שמור למעשי קונדס בלבד, כבר מתוח על פניו. ״אחד, אני חושב שכדאי שנשתף את לילי, מרלן ודורקס בעניין, ושתיים, איך אתה רוצה שנתעמת איתם?״ הוא אמר, וסיריוס לא איחר לענות: ״אחד, אני לגמרי מסכים, ושתיים, אתה כבר תראה איך״ הוא אמר, החיוך הממזרי שלו התואם לזה של ג׳יימס גם הופיע על פניו. באותו אחר הצהריים הגיעו ג׳יימס, לילי, רמוס, סיריוס, מרלן ודורקס לאחת הכיתות הריקות בטירה, התיישבו על כמה מהשולחנות והחלו לדון במשימה שלפניהם. ״אז, זה הרעיון שהיה לי, לרמי ולג׳יימס״ אמר סיריוס. ״לילי, את תפתי את סנייפ לאחת הכיתות הריקות, וג׳יימס יפתה את בלטריקס לאותה הכיתה. כשהם יגיעו לשם, נסגור את הדלת ונעשה איתם שיחה קטנה. דעות?״ סיריוס סיים וסרק במבטו את הקבוצה שישבה מולו. מלמול כללי של הסכמה עלה מן הקבוצה והם החליטו שהמעשה יצא לפועל למחרת אחר הצהריים. בצהריים של היום למחרת, לילי עשתה את דרכה לכיוון המעונות של סלית'רין, בעוד ג׳יימס הולך לעבר חדר השיקויים, שם הייתה, לפי מפת הקונדסאים, בלטריקס. כשלילי הגיעה קרוב אל חדר המועדון, היא ראתה את סנייפ יוצא ממנו. היא התקדמה לעברו, חיוך פלרטטני על פניה. ״היי סוו״ היא אמרה. ״היי לילי, מה את עושה פה?״ שאל סנייפ. ״באתי לחפש אותך, האמת״. לילי אמרה, טון קולה פתייני במיוחד. ״רציתי להגיד לך משהו״ ״אז קדימה, תאמרי לי״ אמר סנייפ, שם לב לתנועותיה של לילי, מתרגש ממה שעומד לצאת מפיה. ״אני רוצה אותך סוו,״ היא משכה קלות בעניבות לכיוונה ״לא אכפת לי מפוטר, אתה הרבה יותר טוב ממנו״ לילי אמרה, למרות שרגשותיה היו ההפך הגמור. ״אה, אוקיי, גם אני רוצה אותך״ סנייפ אמר, מנסה (ונכשל) להסוות את ההתרגשות בקולו. הוא רכן לגעת בלילי, אך היא העיפה את ידו. ״לא כאן. בוא איתי, יש לי את המקום המושלם״. היא אמרה, מובילה אותו לעבר הכיתה המיועדת, מידי פעם שפתיה מתקרבות ללחיו, כמעט נוגעות. אבל לא. היא ידעה לשחק את המשחק, לשחק אותו טוב מאוד, והאובססיה של סנייפ כלפיה, הכשילה אותו פעם נוספת. הם הגיעו לכיתה, לילי פתחה את הדלת, וסנייפ. שכבר לא יכל להתאפק, התנפל עלייה בנסיון לגעת בה. ברגע האחרון הוא הרגיש משהו דוחף אותו הצידה. ג׳יימס פוטר היה שם. הוא קשר בזריזות את ידיו של סנייפ המבולבל לכיסא, ליד בלטריקס. לילי הלכה ונעמדה ליד ג׳יימס, והוא עטף את ידו סביב מותנה, כמו שידע שהיא אוהבת. ״אז זה הסיפור״, רמוס החל לומר, כועס כמו שלא היה הרבה זמן, המראה של השניים שהרסו לו את החיים לזמן קצר מעורר בו זעם עצום. ״אתם גרמתם ללילי, סיריוס ודורקס להאמין שבגדנו בהם, וגרמתם לכולנו לעבור גיהנום במשך שבוע שלם.״ ״מי שמתעסק איתנו, משלם, והייתם אמורים לדעת ולהפנים את זה״ המשיך סיריוס את דבריו של בן זוגו. ״ובגלל שלא הפנמתם את זה, ובחרתם לפגוע בנו, תשלמו״. סיימה לילי. מרלן פתחה לפטופ שעמד על השולחן מול סנייפ ובלטריקס, והפעילה את הסרטון שהיה בו. בסרטון ראו את בלטריקס וסנייפ מדברים על כל המזימה, ואומרים שהם אלה שעשו אותה. בסוף הסרטון ראו אותם גם מתנשקים, מה שיכול לגרום לבעיות רבות, מכיוון שבלטרקיס יצאה עם רודולפוס לסטריינג׳. כשראו את הסרטון, עיניה של בלטריקס התרחבו בהפתעה. היא ידעה שזה לא יימצא חן בעיניו של בן זוגה. כשהסתיים הסרטון דורקס סגרה את המחשב, ובלטריקס הסתכלה על לילי בעיניים שנראו כאילו הן רושפות אש. ״כלבה בוגדת דם, את תשלמי״ היא אמרה, ולילי השמיעה קול ציוץ קטן, שכמעט אף אחד חוץ מג׳יימס לא שמע. המילים של בלטריקס הכאיבו כמו סכין, מכיוון שלמרות שלילי לא חשבה על כך הרבה זמן, בלטריקס הייתה המשפחה שלה. לשמוע אנשים שאמורים לאהוב אותך לא משנה מה, אומרים לך את זה, היה אחד הדברים הכי כואבים שהיא אי פעם חוותה. ג׳יימס הבין בדיוק מה קורה, ומשך אותה אליו. הוא עטף את זרועו השרירית סביבה, והחזיק אותה חזק, מבטיח במגעו שהוא מגן עלייה, ולנצח יגן. תוך כדי שלילי לידו, היד שלו עוטפת אותה עדיין, הוא דיבר, ונימת קולו הייתה מאוד כועסת. אם מבטים היו יכולים להרוג, בלטריקס לא הייתה במצב טוב באותו הרגע. ״את מבינה בלטריקס, פה את טועה. לילי לא כלבה, היא בן אדם מדהים שאכפת לו מהחברים שלו ומהמשפחה, כזאת שלא שופטת אנשים לפי המוצא שלהם, כזאת שמקבלת כל בן אדם. אולי במשפחה שלכם אלו לא תכונות טובות, אבל בשאר העולם כן. לילי לא תשלם, כי היא יודעת לשמור על עצמה, וגם אם היא לא תוכל לשמור על עצמה, אני תמיד אהיה פה כדי לשמור עליה, וגם סיריוס,״ סיריוס הנהן הנהון קטן ״וגם רמוס, ומרלן, ודורקס, ואליס, ופרנק, ומרי, ואפילו רגולוס. כן כן, בן הדוד היקר שלך, שבמקרה הוא גם אחיה של לילי, ולו לא אכפת שלילי לא מיישרת קו עם ההתנהגות המשפחתית, הוא עדיין אוהב אותה.״ ג׳יימס סיים, והשאיר את בלטריקס חסרת מילים. הוא לא היה מוכן שאף אחד ידבר ככה על לילי. ״אז טוסו לנו מהעיניים, לפני שיקרו עוד דברים לא לרוחכם״. אמרה מרלן, וסוורוס ובלטריקס רצו מן החדר. לילי הסתכלה מעלה, אל ג׳יימס, וסימנה בראשו אל עבר דלת החדר. ג׳יימס הבין את רצונה, הוא אותת לסיריוס שהם הולכים, וסיריוס אישר וחייך. ג׳יימס ולילי יצאו מן החדר, ידו של ג׳יימס עדיין עוטפת את לילי. הם יצאו מן הטירה וטיילו במדשאות. לבסוף הם הגיעו לאיזור עם דשא רך, ופרחים כסופים שזהרו בשמי הלילה. לילי השתחררה מחיבוקו של ג׳יימס, נעמדה מולו ונישקה אותו, דמעות עומדות. בעיניה. לאחר שהתנתקו, היא הצמידה את ראשה לראשו, ובעוד הוא מוחה את דמותה בעדינות, היא לחשה מילה אחת: ״תודה״.
אל תשכחו להצביע ולהגיב אם אהבתם:) ושאלה שאתם ממש מוזמנים לענות עליה בתגובות: איזה מהדמויות (לילי, סיריוס, ג׳יימס, רמוס, מרלן, דורקס, אליס, פרנק, מרי, בלטריקס, רגולוס, סנייפ וכו׳) הייתם רוצים להיות? (כמו שהן מוצגות בסיפור שלי) מוזמנים לענות 3>