librarian

706 33 36
                                    




מינהו ישב מאחורי הדלפק עובר על רשימות חדשות וטפסים כשמשקפיים גדולים יושבים על אפו והוא משחק עם המסגרת שלהם ביחד אחת ובשנייה עובר על המילים מולו.

זה היה אחרי שהעביר ארגזים למחסן שהיו בהם ספרים שצריכים עטיפה.

יום שקט בספריה, או לפחות בוקר שקט. הנער שהיה רגיל לכמות הפאנגירלס שמגיעות אחרי הלימודים כדי להעמיד פנים שהן קוראות כשכל מה שהם עושות זה לבהות בו. והוא יכל להאשים אותן, אף אחד לא יכל, הוא פשוט היה יפה.

בכל יום היה מגיע עם סוודר פסטלי או לבן שונה, לפעמים עם משקפיים ולפעמים לא רק כדי להעביר את העבודה ברוגע – תחילתה לפחות – כוס קפה עם קר או חם מונחת על ידו והיה לוגם ממנה כל כמה שניות.

עכשיו מה נער כמוהו עושה בספריה? עובד!

הרי צריך דרך לממן את הלימודים והדירה, והוא מקבל קרדיט על הדרך אז למה לא. זו לא הייתה עובדה קשה כל כך.
הדבר היחיד שהיה דיי קשה היה להשתיק את הצחקוקים של התיכוניסטיות שהיו מגיעות.

מינהו לא היה ידוע רק במראו אלה גם בחוכמתו למשאילים שונים וקבועים, הוא היה ממליץ על דברים שוני וגם כשלא קרא את הספרים המדוברים היה ממליץ דברים שונים וגם כשלא קרא את הספרים המדוברים היה כנה לגביהם. הרי הוא בן אדם ישיר – מאוד!

_____

'תתכונן' אמר צ'אן כשהתקשר אל שחור השיער באיזה בוקר גורם לנער לתהות ולשאול את חברו מה קרה, טעות...

'הבגרויות הגיעו' ענה.

תקופת המבחנים הייתה תקופה קשה לספרנים, כמות האנשים שהיו באים ונשארים שעות בבניין שאמור להיות המקום הכי שקט בעיר, הייתה בלתי ספירה, שולחנות התמלאו בתלמידים וספרים על גבי ספרים בערמות מולם.

ולזה קראו: עבודה משולשת, אפילו לא כפולה.

מינהו לא התנסה בנושא מאחר והתחיל לעבוד שם רק בתחילת השנה הזו, רק תלמידים אחדים באמת היו מגיעים ללמוד וידעו את כיוונם בספריה שמינהו אפילו לא ראה את פניהם שעברו על פניו כשהוא עצמו למד מאחורי הדלפק.

הם לא היו משאילים ספרים אבל כן היו מחזירים אותם למקום ועוזבים בשקט, הסוג האהוב על הנער.

'תבנה מערכת הגנה, אלו לא רק המעריצות הרגילות.'
'אתה מכיר אותי טוב מאוד באנג, אני אסתדר.'
'מה שתגיד.'

צ'אן ומינהו למדו ביחד בתיכון, צ'אן שנה אחת מעליו ועכשיו השניים למדו באוניברסיטה ביחד, מינהו התחיל ללמוד הוראה וצ'אן פסיכולוגיה, על הדרך גם גרו ביחד ככה שהעבודה ספריה התאימה לעבודה בשביל שניהם, והיו מחלקים בניהם את המשמרות.

השיחה נגמרה ומינהו התמתח אחורה על הכיסא, הוא קם וזרק את כוס הפלסטיק הריקה ואחר כך יצא מהאי של הדלפק לכיוון השולחנות כדי לסדר את הכיסאות ולקחת את הספרים לעגלה קטנה כדי להחזיר אותם למקום.

The Librarian | Minsung (HEB)Where stories live. Discover now