המלאך שלך

פרק עשרים - קריסמס שמח

"משפחה? משהו? חברים?" היא הנידה בראשה. "מה עם ההורים?" היא התכווצה במקומה, ועיניה מיד נאטמו. שיט שכחתי שזה נושא רגיש. "את לא חייבת ל..."

"ההורים שלי גרושים. אני לא זוכרת את אבא. ואמא לא אוהבת את כל הדברים האלו." היא שיקרה. אבל אני לא יכול להיכנס לזה, לא משנה כמה אני רוצה.

"אז את תהיי לבד עם ג'יימס?"היא הנהנה. לפתע, עלה לראשי רעיון גאוני. "תבואי אליי." היא הביטה בי. וחיכתה. "אני לא הולך להגיד סתם. תבואי אלינו."

"אני לא יכולה. אתה בטח חוגג עם המשפחה שלך ו..."

"כן. ואני מזמין אותך אלינו. תבואי יחד עם ג'יימס! דיאנה תשמח, ואני אשמח אם את תהיי."

"קאירן אני לא יכולה פשוט...."

"אז קבענו! תהיי אצלנו היום עם ג'יימס בשבע."

"מה לעזאזל קאירן אני...."

"ניפגש בהפסקה!!!" ורצתי לתוך בית הספר, מחייך.

***

"תזכור קאירן!" אמא אמרה כשנעלתי נעליים. "שלוש עוגות ואת הזיקוקים החמודים!!!"

"בסדר אחזור עוד עשר דקות!" קראתי ורצתי החוצה. החנויות מתחילות להיסגר עכשיו, כדאי שאמהר. התחלתי לרוץ בחנויות, ובמהירות לקחתי את מה שאמא ביקשה.

"לעזור לך?" שמעתי קול מאחוריי. קפצתי ואחת העוגות נפלה לי, אבל לפני שהיא מגעה ברצפה ג'יימס תפס אותה. "אופסי." היא מלמלה.

"זה בסדר. תודה ג'יימס." הוא חייך והנהן.

"תודה שהזמנת אותנו!!" הוא אמר וחייכתי אליו.

"בכיף. קדימה, שנתחיל ללכת?" הם הנהנו והתחלנו להתקדם לעבר הבית שלי. "תודה שבאת. למעשה את היחידה שתהיה שם בגילי."

"רגע, כמה אנשים בדיוק מתכוונים להיות שם?" היא שאלה כשההליכה שלה האטה. הרגשתי את היד של ג'יימס מושכת במעיל שלי. הוא הניד בראשו, מסמן לי לא לומר. אהא....

"לא הרבה. קדימה, בואי כבר." אמרתי והתחלנו ללכת. ההליכה הייתה קצרה, ולא דיברנו עד שפתחתי את הדלת. "אני בבית!!!" אמרתי ואמא רצה לכניסה.

"יופי!!! אה..." היא קפאה כשראתה את קלייטון, אבל בסוף חייכה. "את באת למאפייה שלי נכון?!" היא קראה בחיוך. "אני מרוסיה."

"היי..." היא מלמלה ולחייה האדימו, כששמתי לב איך היא מתגמדת מאחורי ונועצת מבטים באמא שלי. "את אחות של קאירן או משהו?" אמא צחקה מהנידה בראשה.

"לא... אני אמא שלו. אבל תודה אני מנחשת." קלייטון נראתה המומה לשנייה. אבא ירד למטה, הביט בקלייטון מופתע וחייך קצת, ואז רץ למעלה להמשיך להחביא את המתנות מהילדים החטטנים.

"אמא," היא הביטה בי בשאלה. "זה בסדר מצדך אם קלייטון תישאר אתנו בחג?" היא הייתה מופתעת לחלוטין.