המלאך שלך

פרק תשע עשרה - תמיכה והגנה

'קלייטון!!!' הוא קרא אחריי כשרץ לעברי. סגרתי את הספר, והבטתי בו בלחיים סמוקות טיפה.

'איחרת.' אמרתי והוא חייך בהתנצלות. הפעם, בגלל האיחור האופנתי שלו, נאלצנו לקחת את האוטובוס. כשנכנסתי לאוטובוס, כל הצללים שלי מהעבר עמדו שם. כל הגברים שזכרתי וגם אלו שלא, היו בתוך האוטובוס, הקיפו אותי. הרגשתי איך הפאניקה נבנית בתוכי, אבל הכל עצר כשהזרועות של קאירן עטפו אותי.

'קלייטון.' הוא לחש את שמי באוזני. 'את בסדר?' הוא הרים את הסנטר שלי אליו, ושקעתי בשפתיו הדקות, וחיוכו המפתה. רציתי לסגור את המרחק בנינו ו...

"קלייטון!!!" ג'יימס ניער אותי וקמתי בבהלה. הוא נאנח בחיוך מיואש. "שוב נרדמת כאן!!! העט שלך דבוק ללחי!!!" גלגלתי עיניים והורדתי אותו.

מזה היה החלום הזה? שאלתי את עצמי שוב ושוב, והלב שלי התהדק מחשבה עליו. מה קורה לי לעזאזל?

השבועות הבאים עברו במהירות מבלבלת, וקריסמס עמד מעבר לפינה. בגלל ההתרגלות שלי לעבודה הלילית, שעכשיו כבר אין לי, מצאתי את עצמי יושבת מול המחשב על הלוח הגרפי של אח שלי ומציירת ללא הפסקה במחשב בסלון, ולמחרת בבוקר הוא היה מעיר אותי.

אחרי שהלבשתי על ג'יימס את מעיל החורף, המגפיים והכרחתי אותו לקחת מטרייה, ליוויתי אותו לבית הספר, וראיתי את קאירן. "בוקר טוב." הוא אמר לי בחיוך.

"בוקר טוב." עניתי לו במהירות בלחיים אדומות והתחלנו ללכת ביחד לעבר בית הספר. השלג החל לרדת שוב, ומיהרנו לעבר בית הספר. הגענו לשם, ומיד אלי קפצה עלינו.

"קלייטון." שמעתי את הקול של אנדרה, והוא עמד מאחורי בחיוך.

"קאירן בוא דין אמר שהוא צריך אותך למשהו!!!" במהירות אלי העלימה את קאירן משם, משאירה את אנדרה איתי לבד. גנחתי בחוסר אמון ואנדרה נשען עם ידו על הקיר מאחורי, מצמיד אותי אליו בעדינות.

"הבאתי לך פרח." הוא אמר בחיוך, ושלף מאחורי גבו וורד אדום. הבטתי בוורד הזה, המומה לגמרי. "זה הוורד הכי יפה, לילדה הכי יפה."

"אממ..." מלמלתי כשהדופק שלי עלה. "זה..... אממ... א... אתה רוצה משהו....?" גמגמתי בחוסר אמון. פרח? לי??

"כן. שתיקחי את זה. והורדתי מזה את כל הקוצים, אז את יכולה להיות רגועה." הוא אמר והרים את ידי, שם בה את הורד. "ניפגש בכיתה." הוא אמר בקריצה, והלך משם. זו בדיחה? כן. לא? מה?! נאנחתי בבלבול, והלכתי ללוקר. במסדרון, כולם בהו בי יותר מהרגיל.

"אולי תפסיקו?!?!" קראתי לעברם. "כן אני זונה לשעבר עם וורד!!!" התפרצתי והם כולם מיד הסתובבו. כוסעמק עם כולם. פתחתי את הלוקר, הוצאתי את מה שאני צריכה ושמתי את הורד בעדינות. בין אם זה אמיתי או לא, יהיה חבל לזרוק כזה פרח יפה.