פרק עשרים ושלוש - יום הולדת שמח, קלייטון

2.2K 193 57
                                    

היי כולם

מצטערת על העיכוב הממש נוראי הזה אבל היה לי מחסום כתיבה והמון עבודות. הסיפור נשאר תמיד פעיל, אבל ככל הנראה הפרקים יעלו בתדירות מאוד מאוד נמוכה. אני יכולה להבטיח שזה יהיה ארוך הסיפור, ואני מצטערת שנאלצתם לחכות כל כך הרבה זמן.

תיהנו ♥

~~~~~~~~~~

"בוקר טוב קלייטון." אמרתי לה בחיוך. היא הגיעה אליי וחייכה חיוך קטנטן.

"בוקר טוב." היא ענתה ונכנסנו לבית הספר. צעדתי קרוב אליה, וכרגיל רב המסדרון עצר בשביל להביט בנו צועדים.

מיום ליום, קלייטון נראתה יותר ויותר יפה. אני בטוח שזה היה רק בגלל הביטחון שהיא החלה להרגיש. הגב שלה הזדקף, וההליכה שלה הייתה יותר בטוחה. היא נראתה כמו דוגמנית. השיער הקצר שלה היה מתולתל, והשורשים הבלונדיים החלו לאט לאט להתארך.

"לא ידעתי שאת מתולתלת." אמרתי בחיוך. "או שזה בייביליס ושאר הזבל הזה?"

"אני מתולתלת, והחבר הכי טוב הראשון שלי היה המחליק. אבל מעולם לא אהבתי את זה. התלתלים באו מאבא..." היא אמרה בשקט. היא באמת החלה לדבר, ולאט לאט היא נפתחה בפני אנשים שונים, ולא רק אני. אבל היה חסר לי קצת מבט בעיניה, היא נמנעה מידי פעם מקשר עין. ורק איתי.

נכנסנו לכיתה, באיחור קטן. אבל המורה לא הייתה כאן למזלנו. זרקתי את התיק שלי בשולחן שלי, והלכתי לצד השני של הכיתה לעבר המקום של קלייטון, נשען על השולחן שלה.

"מדוקס, קורט." שמענו לחישה קטנה. הרמנו את מבטנו, וראינו את קים, חברה לכיתה.

"היי קים." אמרתי לה בחיוך. "מה קורה?"

"אממ..." היא מלמלה והסמיקה קצת. "אתם היום... בערך איחרתם. כמו כל יום בשבועיים האחרונים." לא ממש הצלחתי למנוע את זה, וצחקוק נפלט מגרוני כשחיוך הזדחל לפניה של קלייטון. "מה? אני נשיאת הכיתה. המורה לא אוהבת את העבודה שלי. אני צריכה להיות קשוחה יותר ככל הנראה..."

"אם תדברי יותר בשקט זה לא יעזור." אמרתי לה בחיוך. קלייטון קמה מהמקום בחיוך.

"ותנסי עמידה יותר ישרה." היא אמרה לקים, משכה את כתפיה לאחור.

"כבר נראה יותר טוב." אישרתי בחיוך. קים הסמיקה, ולקחה את העצות שלנו לתשומת ליבה.

"אני מתעקשת שמעתה והלאה, תתחילו להגיע לכיתה בזמן." היא אמרה בקול רם יותר. "זה יותר טוב...?"

"אכן כן." אמרתי בחיוך. קים חייכה חיוך רחב יותר. "מחר אני וקלייטון נעשה את מלוא המאמצים להופיע בזמן." לא נראה לי שנגיע בזמן. אבל שיהיה. אנחנו באמת מתאמצים, אבל זה קצת פחות חשוב לי.

"אני אוודא זאת, בעזרת הכישורים שלי בגילוי עתידות." היא אמרה והוציאה חבילת קלפים. צחקקתי וקלייטון חייכה.

המלאך שלךWhere stories live. Discover now