המלאך שלך

פרק שבע עשרה - חבר ישן

הגעתי לבית הספר בבוקר. יום רביעי, תחילת דצמבר. השלג הראשון. הגעתי בריצה, מאחר לשיעור. עברתי ליד הלוקרים כשראיתי את קלייטון, ומיד עצרתי. "בוקר טוב." אמרתי לה, אבל לא הייתה תשובה. מה היא רצינית? "קלייטון." שום תגובה. נגעתי בכתף שלה, והיא קפצה.

היא הסתובבה אליי, ונאנחה, מורידה אוזנייה. אה... "בוקר טוב." אמרתי לה, משועשע.

"בוקר טוב." היא ענתה חזרה, והסתובבה, ללוקר. היא הוציאה כמה ספרים, וטרקה את הדלת.

"איך את מרגישה?" שאלתי אותה והיא הנהנה.

"בסדר אני חושבת..." היא ענתה. חייכתי אליה, והיא מיד הסיטה את מבטה בלחיים סמוקות. זה היה מקסים.

"קאירן!!!!" שמעתי את אלי רצה. היא חייכה והסתכלה על קלייטון בהלם. "היי קלייטון." היא בסוף אמרה בחיוך. "מה קורה?" קלייטון, ההמומה לגמרי, מלמלה.

"ב... בסדר..." אלי חייכה אליה בעידוד.

"מעולה!!! ממש מתאים לך קצר! ואני חושבת שגם תהיי יפה יותר בבלונד. המקור תמיד הכי טוב!!!" היא צחקה והסתכלה עליי. "קדימה חברים, אנחנו מאחרים!!!" היא תפסה ביד של אלי, ורצה איתה משם. 'הכל טוב!' אלי אמרה עם השפתיים ונעלמה לתוך הכיתה.

מסכנה קלייטון. אני חושב.

נכנסתי לכיתה, וכולם בהו בה, בדיוק כמו אתמול. אף אחד לא דיבר איתה, אבל כל תשומת הלב הייתה מופנית אליה. היא נראתה שונה, מכל הבחינות. המראה שלה, מה שהיא שידרה, ומה שניסתה לשדר לכולנו. קלייטון מדוקס נוכחת.

במשך היום, קלייטון נעלמה לגמרי, כמו תמיד. לא יכולתי למצוא אותה כלל. וזה היה מבאס. רציתי שתאכל אתנו היום צהריים. התחלתי ללכת לכיוון השולחנות ליד המדשאה, וקפאתי בהלם למראה שני דברים.

אחד, מישהו עמד בשער בית הספר לצד קלייטון. הכעס תקף אותי כשהוא נשען קדימה בבירור מפלרטט איתה. לא הבנתי את מקור הכעס, שגרם לי להתחיל לצעוד לשם. הדבר השני, היה העובדה שזיהיתי מי זה.

ההליכה שלי הייתה מהירה יותר לכיוונם. "אנדרה...?" שאלתי בהלם. הוא הרים את מבטו, וחייך.

"הינה אתה בן זונה." הוא אמר וניגש אליי. חיבקתי אותו וצחקתי. "מה קורה אחי?"

"בסדר. מה אתה עושה פה?" שאלתי בהלם.

"מיני פגישת מחזור." הוא אמר וחיבק את קלייטון. "נו כבר בבקשה!!!"

"לא אנדרה. וזה הסוף." היא אמרה כשהיא מביטה לצד בחוסר נוחות. משכתי בידה אליי, וחיבקתי אותה ביד אחת. "מה אתה עושה?"

"מחבק אותך." אמרתי קצרות, והבטתי באנדרה. "וטוב לראות אותך." הוא הנהן. ואז לפתע ירד על הברכיים. מה לעזאזל...?

"בבקשה קליי!!! אני מתחנן!!!"

"נו אני לא יכולה!!! תפסיק כבר!!!" היא אמרה ולקחה צעד אחורה. "אתה מושך תשומת לב קום!!!"