אהבה בהכחשה

פרק 26

קימברלי
אני רוקדת לצלילי קצה השיר, מאושרת מאי פעם.
האושר כל-כך מתוק, זה מרגיש נהדר.

כאילו אני לא רוצה לשחרר לעולם.
כיאלו חיי נעשים משמעותיים.

דלת הבית נפתחת ואני ממהרת אלייה, חיוכי יורד כשאני רואה שגיימס לא לבד. אני ממהרת להלמיך את המוזיקה.

כשאני חוזרת אני רואה אותו, אני מחבקת את גופו והוא מחייך חיוך רגוע. ״ממתק, איך היה היום שלך?״ קולו טוב. אני אוהבת את זה.

ג'יימס נושק לקודקוד ראשי ואז אני מרימה את ראשי אליו.

״בסדר, איך שלך?״ אני שואלת, מתעלמת מהבחורה שלצידו.

״נחמד.. נחמד..״ הוא מלטף את הלחי שלי בעדינות ואז מעביר מבט לבחורה היפהפייה. מסוג הבנות היפות האלו שמורידות לי את הביטחון במכה כואבת. ״תכירי את מיקה,״ מציג אותה ג'יימס .

אני מתרחקת מעט בגיימס במבוכה ומחייכת אלייה. היא נראת בגילי, אבל למה היא כאן בכלל?

״אני קימברלי, אבל תוכלי לקרוא לי קים,״ אני מחייכת, ליבי יוצא אל הבחורה הזו. למרות שאני מרגישה כאילו בא לי לחנוק אותה.

״קים, וואו.״ היא מתפאלת. ״יש לך שני שמות! מגניב!״ היא לוחשת בהתלהבות, היא מצחקקת ואפילו הצחקוק שלה מוריד לי את הביטחון. כל-כך יפה ונשי . לעזאזל!

״הו, תודה,״ אני מאלצת את עצמי לחייך אלייה. שוב.
אני שולחת מבט מבולבל לעבר ג'יימס, מקווה שיבין את הרמז שלי. מי זאת??

״את גם ממש יפה,״ היא אומרת, מסלסלת קמות של שיער סביב האצבע שלה. אני בוחנת את מיקה בקפדנות ומרגישה כל-כך קטנה לידה.

שיערה בלי וחלק בצורה די מושלמת, היא בלונדינית טבעי בעלת עיניים ירוקות וגובה שמגיע למטר השישים וחמש?.. זה הגובה הזה שהבנים אוהבים.
נכון??

זה מה שגיימס אוהב ?

היא לבושה בשמלה צמודה במבע לבן ואני מנסה להתעלם מכך שיש לה גוף פאקינג מושלם. טוב, אני מקנאה בטירוף.
לראשונה. אני מקנאה.

שפתייה היו מלאות ומסורטטות, המחשבה על כך שהם מתאימים עברה בראש והצבע המיוחד והנדיר של האדום על לחייה רק מוסיף למראה האלוהי שלה.

״מי שמדברת,״ אני מחייכת בלחץ. כל-כך מקנאה.

״ממתק, בואי אליי,״ הוא מכחכח בגרונו, מבטו עדין וזה ממיס אותי. אני מהנהנת לחיוב והולך אחריו כשהוא אומר למיקה: ״מתוקה, תרגישי בבית. טוב?״

משהו בי מתכווץ כשהוא מכנה אותה כ״מתוקה״. אני מרגישה רע להרגיש ככה וזה לא בסדר.
זה לא מתאים לי.
אני לא רוצה לקנא.

אני וג'יימס כבר לא לידה ואנחנו כבר לבד, אבל הוא מפתיע אותי. הוא מושך אותי קרוב אליו ולוחש. ״זוכרת שסיפרתי לך על זה שאני נותן למשפחות מסויימות?״ קולו רך וליבי רק מאיץ מהעיניים היפות שלו.