אהבה בהכחשה

פרק 17

חלק 2

קימברלי
הנסיעה עברה בשקט. ניסיתי לחשוב בהיגיון , אבל זה היה בלתי אפשרי שגיימס היה נינוח כל-כך לידי . שנאתי את הנינוחות הלא מתאימה שלו.

ממתי ג'יימס כזה נינוח? כאילו, מה נסגר ?

״פגעתי בו. בגללך.״ האשמתי את ג'יימס.

״אם להאשים אותי עושה לך טוב, אז תאשימי אותי.״ הוא זרק לי מבט. נאנחתי בכעס. רציתי להגיד לו שילך להזדיין, אבל לא רציתי שבאמת יעשה את הפעולה הזאת .

הוא עצר מול מסדעה שמעולם לא יצא לי לראות או לשמוע, מצחיק כי אני חדשה בניו-יורק, אז זה לא שיצא לי לשמוע על מסעדות.

יצאנו מהאוטו והמשכתי לבחון את המקום מבחוץ, ג'יימס הגיע מאחורי והניח את ידו על גבי התחתון , נותן לי דחיפה עדינה. ״יש לך רגליים או שאני צריך להרים אותך?״ קולו היה נעים.

תרים אותי. ״יש לי רגליים.״ ממלמלתי, מביטה במבטו שהיה ממוקד בי.

יש פה תור ארוך, כאילו, אם באמת נחכה את זה אני אגיע בערב. ״לא מחכים בתור.״ ג'יימס אמר , כאילו קורא את מחשבותיי.
הוא אחז בידי והוביל אותי אחריו, הבטתי לצורה שבה הוא אחז בידי והרגשתי איך ליבי הולם בגסות בגלל אחיזה טיפשית .
אהבתי את זה .

״מר בראדרו, מכאן,״ הבחורה חייכה בפלרטטנות. נעצרנו מול שולחן מלא כל טוב , אני די בטוחה שהבטן שלי השמיעה קירקור רק מתוך התרגשות . ״מקווה שתענו, דיוויד אמר שהוא כבר יגיע לברך אותך.״
מה?

הבחורה נעלמה ואני חושבת שגנחתי. ״אני בגן עדן,״

״אל תעשי את הקול הזה. שבי.״ ג'יימס כחכח בגרונו.
התחלנו לאכול ואני אכלתי המון. ג'יימס אכל בחוסר נימוס, מצחיק. מסוג החוסר נימוס שאני אוכלת כשאף אחד לא לידי.

הוא התנהג כאילו כולם על הזין שלו, כאילו כולם אצלו בכיס הקטן. כל הפה שלו היה רוטב מהפסטה עגבניות . האדום בוהק נצנץ על שפתיו וניסיתי להתעלם מהעובדה שזה נראה כאילו הוא שם אודם.

אכלתי את הפסטה שמנת פטריות שלי עם הסלט, צלחת שניה.
״את מסתכלת עליי כאילו אני האוכל שלך.״ הוא הרים את עיניו, גיחכתי.

״אם היית האוכל שלי , היית בפה שלי.״ אמרתי בלי לחשוב. ג'יימס נהם וזז במקומו , לוקח את זה לראש הכחול שלו. גיחכתי וגילגלתי עיניים, ממשיכה לאכול.

״כן. הוא היה שמח להיות בפה שלך.״ ג'יימס ממלמל . ניסיתי להעלים עין מהרמיזה הגסה הזאת .

״זה לא בסדר מה שעשית עם דניאל.״ אמרתי מעבירה נושא. כשנזכרתי באיך מבטו של דניאל התכווץ בכאב, משהו בתוכי הכאיב לי.
דניאל היה כזה מקסים.

״אל תזכירי את דניאל.״ עיניו של ג'יימס הפכו לקרות.

״זה עדיין לא בסדר,״ ממלמלתי.