קימברלי
הוא מתרחק ממני, כבר קרוב לחודש.
כל פעם שאני מדברת איתו, הוא מתעלם ממני. פעם קודמת הוא הגביר את השיר באוזניות שכבר פחדתי שהוא יהיה חירש מעוצמת הווליום.
והוא לא ממש היסס לפני שאמר , ״הקול שלך עושה לי בחילה.״
הצורה שבה הוא אמר את זה, קר וישיר. כאבה לי כל-כך שבכיתי הרבה באותו היום.
ניסיתי לפצות על הטעות שלי בזמן שהכנתי לו מאכלים שונים של איטלקים והוא לא טרח לאכול.
אבל לפי מבטו, הבנתי כמה הוא שונא אותי. הרגשתי נורא.
אכלתי מהרביולי בחוסר חשק , לא ידעתי מה לעשות.
הדלת של הבית נפתחה ונטרקה.
מיהרתי לקפוץ על רגליי ורצתי לכיוון הדלת , הלב שלי התכווץ באכזבה שראיתי אותו עם בחורה יפה שהפילה את הביטחון שלי לריצפה.
״הו, זאת הילדה?״ ילדה ?
ג'יימס בוחן אותי באדישות כשהוא אומר לה: ״כן. זאת היא.״
לא לבכות.
לא לבכות.
לא לבכות.
״מה את צריכה?״ קולו קר .
״הכנתי את הרביולי שא-״ הבחורה מתחילה לצחוק ואני מפסיקה לדבר מרוב בושה .
״אה, תמזגי לי. אני כבר בא.״ הוא מגחך , מושך אחריו את הבחורה לחדר הקרוב ביותר .
אני ממהרת לחתוך לו סלט ולסחוט לו לימונים בשביל להכין לו לימונדה קרה . כשאני מסיימת אני מנסה להתעלם מהגניחות הרועשות של הבחורה .
הבחילה מציקה בגופי ואני מנסה להתעלם גם ממנה .
נחשו מה? הוא לא בא .
האכזבה הציפה את גופי כשהבנתי שהוא שיקר לי.
הבחורה היפהפייה יצאה מהחדר ברישול מוזר ואני נגעלתי.
היא נעצרה מולי בחיוך לועג. ״את עדיין כאן.״ היא אמרה באנחה, ״אל תחכי לו , הוא נכנס להתקלח ואחר כך בטח הוא ילך לישון- בחורים כמוהו, לא יבואו.״ היא התרחקה וסגרה אחרייה את הדלת בשקט.
בחורים כמוהו?
אחרי כמה דקות שאני שואלת את עצמי מילוני שאלות, ג'יימס נכנס למטבח במכנס טרנינג שחור ומבט אדיש.
הלב שלי ניצת בהתרגשות רק ממבטו.
הוא מזג לעצמו מים ושתה, ״מזגתי לך. באת לאכול, נכון?״ קולי מלא תקווה.
ג'יימס מביט בי באותו מבט קר שאני זוכה אליו כבר זמן מה, ״לא.״
״מה? אבל רצית שאמזוג לך והכנתי לך אפילו סלט ולימונדה.״ אני אומרת במהירות, נפגעת .
״כל-כך נואשת.״ הוא מחייך חיוך שטני .
זה מרגיש כאילו הלב שלי כמעט יוצא מחזהי, ואני נחנקת מרוב דמעות.
״אני..״ אני מגמגמת.
YOU ARE READING
אהבה בהכחשה
Romanceשנאה ואהבה היו על חבל דק, במיוחד כשמדובר על ג׳יימס בראדרו וקימברלי גוטמן .
