חלק 1
קימברלי
למרות שאני וג'יימס לא דיברנו במשך כל החודש הזה. היום יש לי פגישה בהוצאה לאור המפורסמת של ׳דל ריי׳.
ליבי כמעט יצא ממקומו כשסיימתי להתארגן. כל-כך שמחתי, אבל באותו מצב כעסתי והייתי פגועה מגיימס.
הדלת של חדרי נפתחה וג'יימס כחכח בגרונו, ״זה מה שאת לובשת?״ עיניו עברו על גופי כמו שהוא תמיד עושה, כאילו לא מספיק לו לבחון אותי פעם אחת.
״מה הבעיה בזה?״ לא הבטתי בו, משכתי את התיק ותליתי אותו על כתפיי , הכנסתי לתוכו את האיפון והאוזניות וכסף ואז הבטתי בגיימס .
״קודם כל זה קצר,״ הוא כיווץ את גבותיו, כאילו יש לו זכות לכעוס.
״קודם כל,״ דיברתי אליו באותה צורה שהוא אליי. ״זה לא עניינך.״
״את מתכוונת להמשיך בגישה הזאת?״ הוא הרים גבה בכעס.
״ברור,״ עניתי ביובש.
״אין בעיה. בואי נסיים את היום הזה,״ הוא ממלמל בכעס, הנהנתי לחיוב ויצאנו מהחדר שלי היישר לאותו מקום.
***
כל-כך נלחצתי לפגוש אותה. בחורה צעירה בעלת מצב רוח של בובספוג. בחיי, אהבתי את זה.
היא התחילה לדבר ולהסביר לי על התהליך של הוצאת לאור ואת מי אני צריכה לפגוש וממש נלחצתי.
״אז החבר שלך סיפר לנו מה החלום שלך,״ היא קרצה לי. חייכתי חיוך מאולץ, ג'יימס לא היה החבר שלי, בטח לא אחרי מה שאמר לי אתמול.
״אה..״ אמרתי בשקט, נבוכה.
ג'יימס הביט בי , לא מזיז את עיניו אפילו לרגע! זה עוד יותר הלחיץ אותי!
רציתי בתוך תוכי לצרוח ולבכות, לא ידעתי מה אני יותר, בוכה או עצובה.
אומרים שדמעה של עצב יורדת מעין שמאל ודמעה של אושר יורדת מעין ימין , אז מרוב שהייתי שהייתי כל-כך מבולבלת, הייתי בטוחה שאם אבכה אני אבכה משתי העיניים באותו הזמן המדוייק.
לעזאזל.
כשסיימנו שם, קבעתי עוד פגישה עם כמה עורכים ואנשים שיוכלו לקדם לי את הספר, משם ג'יימס נסע לחברה שלו כדי לסיים כמה דברים ואני הצטרפתי במקום שהוא יקפיץ אותי לבית.
ג'יימס היה נראה ממש עצבני מהאנשים פה. ״ויקטוריה.״ הוא רטן בפלאפון. ״יש לך בדיוק שלושים שניות להגיע לחברה אלא אם כן את רוצה למצוא את התחת שלך הרחק מהמשרד שלי.״ הוא היה ממש גס כלפייה.
וואו.
״אתה רוצה שאני אלך להביא לנו סטארבקס?״ לחשתי, מנסה למצוא פינה לברוח.
״לא. אני אסיים ונלך ביחד.״ הוא אמר בכעס קטן מנתק את השיחה.
״אוקי,״ עדיין עמדתי.
DU LIEST GERADE
אהבה בהכחשה
Romantikשנאה ואהבה היו על חבל דק, במיוחד כשמדובר על ג׳יימס בראדרו וקימברלי גוטמן .
