אהבה בהכחשה

פרק 25

קימברלי
אם רק היו נותנים לי להביע את דעתי, בכל-כך הרבה מקומות... אולי אז היה נעשה צדק כלשהו בחיי העלובים.

רק כ ששתיתי אתמול עם ג'יימס , הרגשתי אני. הרגשתי כאילו משהו בי קם לתחייה, בהתחלה לא זהיתי את עצמי , הרגשתי חדשה, אמיתית, פחות ביישנית ולחוצה.

הבנתי שהשתייה מוציאה ממני צד יותר מעניין.

כל המסכות שהיו אמורות מעליי- נעלמו כלא היו. הבנתי שאני חייבת לשחרר את הפחד הזה לפני שיהרוג אותי. הבנתי שאני חייבת להתנהג בנינוחות יותר מהרגיל.

״על מה את חושבת?״ קול הפתיע אותי. ג'יימס .

במשך כל היום הייתי כלואה בחדר הכתיבה שגיימס הכין בשבילי, המחווה הזו שהרימה את הרגשות שלי בדחיפה. כתבתי פרקים אדירים בזכות השארה שלי עם ג'יימס . אפילו שיניתי את תוכן הכתיבה ליותר קליל בעל הומור.

הרגשתי.... אדיר .

״כותבת,״ ממלמלתי, שומרת את הקובץ לפני שאני סוגרת את המחשב ומביטה בו. הו, וואו. חתיך כמו תמיד. ״יצאת אתמול מניאק.״ עדכנתי אותו, לא מתביישת.

הרגשתי בטוחה בזכותו. הוא גרם לי להרגיש כל-כך יפהפייה בזמן האחרון... בלי לפתוח את אפילו הפה המושלם שלו.

״כן.״ הוא חייך. ״אני יודע. רוצה לשחק?״ הוא הרים גבה, הפעם אני זאת שצחקה.

״לא נמאס לך?״ עקצתי שהחיוך דבוק עדיין לפניי.

״משחק שונה, קימברלי.״ הוא גיחך. ״תסמכי עליי,״ הוא נהיה רציני כשאמר את זה, מבקש ממני לסמוך עליו. גילגלתי את עיניי.

״כבר אמרתי לך- קל להגיד, קשה לעשות.״

״בואי,״ ג'יימס ממלמל כשהתקרבתי אליו, הוא הוביל אותי לחדר והופתעתי. כאילו, מה קורה כאן?
הוא מעולם לא עשה את זה , זה מוצא חן בעיניי.

בדרך כלל הוא יותר סגור ופחות פתוח כלפיי.

חדרו היה קריר, אבל נוכחותו והנוכחות שלי שיפרו הכול. ריחו ריחף בכל פינה וגופי הרגיש כל-כך רועד מכך. הריח שלו, המגע שלו, הנוכחות שלו... כל -כך השפיעו עליי.

כחכחתי בגרוני, מאלצת את עצמי להתאפס על עצמי. ״אז, מה עושים?״

״זה הולך ככה,״ הוא שיחרר את ידי. ״את עוצמת עיניים, אני שואל שאלה ואם לא בא לך לענות, זה כבר החלטה שלי.״ הוא חייך חיוך שובב כשהתיישבתי על המיטה שלו.

״מה? רק אתה נהנה.״ פלטתי במהירות. ג'יימס צחק את הצחוק העמוק והסופר-סקסי שלו כשהוא מניד את ראשו.

״יש לי חמש עשרה שאלות וכשזה נגמר יהיה תורך. טוב?״ הוא הסביר והנהנתי לחיוב , למרות שבגופי היה פחד. ״אוקי, קדימה,״ הוא הוציא.. כיסוי עיניים?