אהבה בהכחשה

פרק 1

חלק 1

קימברלי גוטמן
מכירים את הרגע הזה ?
נו, הרגע הזה שאתם מרגישים כאילו אתם נופלים ואין מי שיתפוס אותכם? או אפילו הרגע הזה כאילו הפחד הכי גדול שלכם הוא בעצם החלום שלכם?

טוב , אז אם אתם לא מכירים, אני רוצה שתדעו שהוא קורה לי ממש עכשיו..

אני יושבת בספה היקרה-פיצוצים הזאת שמחוץ למשרדו הגדול של ג׳יימס בראדרו הידוע בתור חסר רחמים . הלב שלי דופק בקטע פסיכי שגורם לי לרצות לברוח, שוב .

ראיתי את ג׳יימס דרך העיתון לפני חודש וישר התלהבתי המחשבה לפגוש אותו. הוא מחפש עוזרת אישית ואני לא מתנגדת לרעיון של זה. הרי חסר לי כסף ואני גם ממש אשמח לקחת ממנו השראה לגיבור לספר החדש שאני עובדת עליו.. וגם , מי יודע מה יכול לצאת מזה?

״מיס גוטמן?״ הבחורה בעלת העיניים הירוקות והחיוך הצבוע מביטה בי בשאלה, אני מרימה את ראשי אלייה באותה שנייה וזוכה לעוד חיוך צבוע. מה הקטע שלה?

״כן?״ אני שואלת בנימוס, חיוכי מראה על הלחץ שבוער בגופי.

״מר בראדרו מחכה לך במשרדו. בהצלחה... את זקוקה לזה.״ היא אומרת בפנים של כלבה.

למה היא אמרה את זה אם היא רואה שאני לחוצה ועומדת להתפוצץ כמו פקעת ארורה?!

בהצלחה... את זקוקה לזה.

תחנקי... את זקוקה לזה.

אני נושמת עמוק , מנסה להרגיע את הפחד שזורם לי בדם. לשנייה נוספת אני שוקלת לרוץ כל-כך מהר ולברוח מכאן בחזרה לישראל.. פתאום הכול נראה אמיתי ורציני וזה מלחיץ לי את החיים בקטע מטורף.

״תודה לך,״ אני ממלמלת בצביעות, מחייכת חיוך מאולץ וכועס. היא מחייכת חיוך ומרימה את כתפייה בפשטות, כאילו היא שמחה על כך שהיא מניאקית.

אני אוחזת בתיקייה הירוקה שבאתי איתה, הקורות חיים שלי שם והוספתי כמה תנאים - כמו .. לא יכולה בשישי ושבת .

יהיה טוב. הקול הנחמד בראשי מנסה לעודד אותי.

אני מחייכת חיוך קטן ומעודדת את עצמי, ״כן. יהיה טוב.״

אני דופקת וכשלא עונים לי אני נכנסת. אני לא מביטה בו כי אני יודעת כמה הוא יפה, אני מפחדת שהיופי שלו יסנוור אותי כמו שכל הבנות שיצאו איתו אמרו.. או יותר בכיוון של הזדיינו איתו.

מעולם לא הייתה לו חברה והמידע עליו די חסוי.

״חשבתי שזה בסדר להיכנס, זה בסדר?״ אני שואלת במהירות מרוב לחץ. בשנייה שהדלת מאחורי נסגרת הנשימה שאני מחזיקה משתחררת ממני.

הוא כל-כך יפה.

איך זה הגיוני??

הלב שלי לרגע מרגיש כמו בלונה פארק של החיים או במקרה שלי - לונה פאק.

התחתונים שלי הרגישו כבר רטובים והזכרתי לעצמי לרשום הערה במקרה ואתקבל לכאן.

להביא תחתונים ספייר.

הוא בדיוק מה שאני רוצה.

עיניו כחולות ונוטות לצבע הירוק ואם זה לא מספיק יש לו את השפתיים המדוברות מהספרים, ולא באמת חשבתי שהשפתיים האלה יעוררו בי גירוי עז. הן נפוחות, בגודל המושלם ביותר.
אפו מעוצב, אבל עדיין ישר וגברי . והרצון העז הזה שהופיע לי בגוף למראה שיערו השחור-פחם מבריק הזה..... לעזאזל, רציתי להעביר את אצבעותיי ולראות אם זה באמת כזה חלק כמו שזה נראה.

אני ממשיכה לבחון את יופיו.

הלסת שלו כל-כך חדה שגרמה לי לחשוש מצורתו המדוייקת והאלוהית. עיניו מלוכסנות בצורה שהשאירה מקום למראהו הסקסי והקר בעיניים.

וואו, ללא ספק אני נשמעת כמו מטורפת.

אפילו הפאקניג גבות שלו היו נדירות .

איך זה אפשרי ?

הוא עשה ניתוח, נכון??

כאילו, זה לא הוגן להיוולד מושלם.

ג׳יימס העביר את עיניו על גופי בצורה איטיות ובוחנת, קצת דומה לאיך שבחנתי היטב את פניו. אני מוכנה לתת לו את בתוליי.

עם כמה שזה נשמע מצחיק , להיות בתולה בת עשרים ושתיים זה לא כזה כיף. להגיע למצב שאני אפילו להתנשק לא מוכנה , זה הזוי.

כאילו, אני מביאה אורגזמות לעצמי כבר כמה שנים וזה מתחיל לשעמם אותי, וזה לא שאף אחד לא רוצה אותי... אבל אני פשוט חיכיתי למועמד המתאים שרואי לקבל את בתוליי. וללא ספק - ג׳יימס בראדרו, רואי לכך .

הו, וואו.

חייב להיות לו פגם כלשהו. רציני.

אולי הקול שלו, קול ציפציץ?

או אפילו... הגובה שלו? הוא אולי נמוך של החיים? כן! זה הגיוני!!!

או שאפילו הוא אישה?

טוב.. עכשיו זה כבר לא הגיוני.

מה קורה לי? למה אני מאבדת את ההיגיון.. כולה גבר נאה.

פחחח . היית מתה . ההיא בראשי צוחקת עליי.

שיט. טוב . מה עושים עכשיו?

״מיס גוטמן,״ הוא מכחכח בגרונו וקולו עמוק ומושלם . מתאים למראהו הנאה למדי.

אז קול ציפציץ, אין לו.

•••••

התגעגעתי. ❤️

שאלה- מישהי כבר ביקרה בניו-יורק??⭐️🥺