Not safe anymore

פרק 10- אל תפסיק לחלום

למען האמת, אנחנו בכלל לא יודעים אם בוקר או לילה. אנחנו נמצאים ברכבת התחתית הזאת כבר די הרבה זמן, ואני די בטוח שהשעות שלנו התהפכו לגמרי. אבל לפחות עדיף לישון במקום בטוח מאשר שם בחוץ.

"אחרי מה ששלי סיפרה לי על מה שקרה עם אמא שלה, אני מרגיש שממש התקרבנו. אני מבין אותה, גם לי הייתה ילדות לא קלה... אבל אני לא יודע אם לספר לה על זה או לא. אני רוצה להיות חזק בשבילה, שתראה שאני שם ומגן עליה, אני לא רוצה שאחרי שהיא תשמע היא תחשוב שאני חלש" חשבתי לעצמי בזמן שאני מכין לי ולשלי משהו לשתות.

המחשבות האלו הציפו אותי, לא שמתי לב שאני בוהה באוויר. "טום, אתה בסדר?" שלי שאלה והעירה אותי מהמחשבות שלי. "כן כן, אני בסדר" אמרתי והתאפסתי על עצמי. הושטתי לשלי את הכוס תה והתיישבנו ביחד על המושבים של הרכבת.

"אתה נראה קצת חולמני היום, על מה אתה חושב?" שלי שאלה בתמימות. זה כאילו היא קוראת את המחשבות שלי. "על מה שסיפרת לי אתמול... זה לא יוצא לי מהראש. הדרך שסיפרת את זה גרמה לי להרגיש שאני שם ואני רואה את מה שקורה, ואני מרגיש שזה דוקר לי בלב" עניתי לה.

"מאז שהכרנו לא היית הטיפוס הכי פתוח, אמרת לי שאתה קצת ביישן אבל לא באמת דיברת על עצמך. עכשיו אני רוצה לשמוע מה יש לך להגיד" היא אמרה לי. אני פולט אנחה ובוהה ברצפה, אני פשוט לא יודע מה לעשות.

"מה קרה טום? אתה יודע שאתה יכול לספר לי הכל" היא אמרה בכזאת רגישות. "אז... אני לא כל-כך ידעתי איך לספר לך את זה. לא רציתי שתחשבי שאני רכרוכי או משהו, אבל גם אמא שלי נפטרה כשאני הייתי קטן" אמרתי בזמן שאני משפיל את המבט שלי אל הרצפה.

"מה???" היא הייתה בשוק. "אני בחיים לא אחשוב דבר כזה! להראות רגשות זה אנושי, זה מראה על חוזק אמיתי. אם אני רוצה להכיר אותך אני צריכה להכיר את כל הצדדים בך, לא רק את הצד ה"חזק" שלך" שלי אמרה וחייכה אליי. "אתה רוצה לספר לי?" היא שאלה והחזיקה לי את היד. המגע של שלי והחום של כף היד שלה גרמו לי להרגיש קרוב אליה, הרגשתי שאני פשוט יכול לספר לה הכל.

"כשאמא שלי הייתה נערה היא אהבה לבלות הרבה, היא יצאה להרבה מסיבות ולמועדונים, שתתה הרבה אלכוהול, רקדה עם חברות ואם נשאר לה זמן אז גם קצת התמזמזה עם בנים...

יום אחד אמא שלי התמזמזה קצת יותר מידי כשהיא הייתה שיכורה, היא לא ידעה מה היא עושה. מסתבר שהיא שכבה עם אחד הבנים במועדון, בלי אמצעי מניעה. היא התעוררה בבוקר שאחרי בשירותים המטונפים של אותו המועדון, ליד שלולית של קיא ועם כאבי ראש מטורפים.

אחרי אותו היום היא החליטה החלטה - שזאת תהייה הפעם האחרונה שהיא שותה אלכוהול. "אני בת 19 למען השם!" היא חשבה לעצמה. "מחר-מחרתיים יהיה לי בן זוג, משפחה, ילדים. איך אעשה את כל זה אם אני שותה כל הזמן?!" היא החליטה לתפוס את עצמה ביידים ולנסות להיגמל מאלכוהול, למרות כל הקושי שבדבר.