*שלושה חודשים כעבור*
ירדן
בחודשיים האחרונים אני וליאור העברנו את כל חופש סוכות ביחד ואז התחיל לחץ מטורף בבגרויות החלטנו שנתרכז בלימודים ונראה פחות את אחד השני אבל אנחנו עדיין נפגשים אבל פחות.
הוא אוסף אותי כל יום לבית ספר ומהבית ספר.
זה מבאס אבל זה העתיד שלנו אנחנו לא יכולים להרוס את זה.
ובחודש הזה התחלנו יותר להיות ביחד.
למדנו ביחד לבגרות וצחקנו וישנו ביחד.
זה הרגיש טוב שוב להיות קרובה אליו - שוב לישון לצידו.
עכשיו אנחנו רואים ביחד טלוויזיה ואני מתחילה להירדם אליו.
אני פוקחת עניים ובודקת מה השעה.
*7:30*
"שיט" אני אומרת ומעירה את ליאור
"קום כבר"
"אאאהה"
"קום כבר" אני מרימה את הקול
"טוב טוב"
הוא משפשף את העניים
"מעצבנת" הוא מלמל ואני זורקתי אליו את הכרית שלו
"מה עשיתי ?" הוא מרים טיפה את הקול
"שמעתי אותך" הוא מחניק צחוק.
אני באה לצאת מהחלון אבל הוא תופס בידיי
"לאן זה?"
"אני צריכה להתקלח ולצחצח שיניים" אני עונה
אני יוצאת מהר לפני שהוא יגיב לי.
אני נותנת למים החמים לזרום על גופי ולהרגיע אותי.
אני יוצאת עם מגבת סביבי ומצחצחת שיניים ומתלבשת מהר חולצה שחורה ומעל ג'קט שחור מעל וג'נס שחור.
עכשיו חורף וקר מאוד בחוץ.
היום התעוררתי מאוחר ויש לי רק רבע שעה עד תחילת הלמודים ואני עושה מתארגנת מהר ככול שאני יכולה.
אני יוצאת מהבית ורצה לחניה ואני מופתעת שליאור שם , והוא בתוך האוטו.
"היי בייב - בוקר טוב - גם אתה נראה טוב היום תודה" אני אומרת את זה מהר ומחייכת חייוך לחוץ
"תירגעי אני אנסע מהר כמה שאני יכול"
"אני מקווה שכן" אני אומרת ונכנסת לאוטו.
הנסיעה עברה בשתיקה לא מביכה אבל לחוצה.
אנחנו חונים ואני ישר רצה לשער בית הספר.
לטובתי המורה גם מאחרת אני יושבת בכיסא שלי כאילו לא אחרתי ומתכוננת לשיעור.
המורה מדברת איתנו על הבגרויות חורף ונותנת לנו את תאריכים של ההגשה.
אני שומעת לחשושים על הטיול שנתי
"איזה כיף שהגיע טיול שנתי"
"אני מקווה שזה לא יהיה שוב עם אהלים כמו פעם שעברה כי אני ימות מקור"
"את יוצאת לטיול שנתי ?".
כאילו הטיול שנתי זה עוד חודשיים אז למה הם מדברים על זה עכשיו.
סיימתי את הלימודים.
אני מתקדמת לעבר החניה שתמיד ליאור מחכה לי.
"את יוצאת לטיול שנתי ?"
"לא יודעת זה בעוד חודשיים"
"אתה יוצא?"
"לא יודע"
"אני בא אלייך היום" הוא קובע
"לא. יש לי בגרויות ולך גם"
"אני יעזור לך" הוא אומר ואני נותנת לו מבט רציני
"אוקיי את תעזרי לי" אני מחניקה צחוק
הוא חונה את האוטו בחניה של הבית ואומר
"אז נלמד ביחד"
אני יוצאת מהאוטו ואומרת "אולי בפעם אחרת" והולכת.
אני מחייכת לעצמי אפילו שזה לא בסדר מה שעשיתי לו.
YOU ARE READING
Complex...
Romanceחיי היו פשוטים עד שהיתאבתי בו תמיד ראיתי אותו עובר אבל לא שמנו לב לאחד השני יותר נכון הוא לא שם לב הכל התחיל מזה שרבתי מכות ועכשיו עכשיו הכל פשוט מורכב... הוא אני לא יודע אם אני מאוהב כי אני בחיים לא הרגשתי אהבה כלפי מישהי- אני לא גיי אני נמשך אל...
