פרק 9

125 6 0
                                    

ירדן

אני אחרי מקלחת.
אנ לובשת סוודר שמתאימה לי כמו שמלה אבל בניגוד לשלמה היא נוחה.
אני הולכת לישון ואז אני שומעת את ההורים שלי רבים שוב , אני שונאת את זה ואני יודעת שהם הולכים להתגרש וזה עוד יותר מכעיס אותי.
אני לא יכולה להיות בבית.
אני הולכת לחלון ורואה את ליאור ישן.
אני לא חושבת פעמים ומתפסת וקופצת מהחלון ומגיע אל החלון שלו , אני מתפסת ונכנסת לחדר שלו אני לא יודעת למה עשיתי את זה , פשוט לא בא לי להיות בבית עכשיו אז אני מעדיפה לישון איתו ולא בבית ולשמוע את כל הריב של ההורים שלי.
כיף לאחים  שלי אח שלי בצבא ואחותי הלכה לחבר שלה , מותר לה ללכת כי היא בת 18 והם שלוש שנים ביחד אז מסכימים לה , עם אמא שלי ידעה שאני עם ליאור עכשיו היא איתה משתגעת אבל היא לא תדע כי נעלתי את הדלת ותחשוב שאני ישנה.
אני מסתכלת סביב החדר שלו ומופתעת שהחדר שלו מאוד מסודר.
יש לו שידה בינונית ומעל פלזמה גדולה.
הארון שלו בצבע שחור ולא גדול אבל לא קטן והבגדים מקופלים יפה. 
מדף קטן בצד שיש לו שם ספרים ומיטה זוגית עם מצעים אפורים.
הגודל של החדר שלו הוא בגודל של החדר שלי ויש לו מקלחת ושירותים משלו כמו שלי. 
הוא יושן על הצד שהוא מופנה אליי והשמיכה מכסה רק את החלק העליון של גופו המושלם. הקוביות בבטן שלו כל כך מגרות שאי אפשר להסיט את המבט מהם , הכתפיים שלו רחבות ומושכות והמותניים שלו צרות באופן מושלם.
אני מעירה אותו והוא פותח עניים , הוא מופתע אבל שמח לראות אותי "ירדן מה את עושה פה ? זה בגלל שחלמתי עלייך , כנראה חלומות כן מתגשמים" הוא אומר אני חצי מחייכת ואומרת "משפט יפה עכשיו זוז ותן לי מקום" הוא מציית ואז אומר "מה קרה ?" ומלטף לי את השיער "אני חושבת שההורים שלי מתגרשים" אני עונה
"אל תדאגי אני יודע מה את מרגישה , ההורים שלי גרושים" באמת לא חשבתי שההורים שלו גרושים אולי בגלל זה אני רואה רק את אמא שלו
"באמת מתי הם התגרשו?" אני שואלת
"שהייתי בן עשר אבל אני לא רוצה לדבר על זה אני רוצה לשמוע אותך"
"גם אני לא רוצה לדבר על זה בוא פשוט נישן" אני אומרת והוא מרגיש הקלה על זה שלא דברנו על זה.
אני יושנת על הצד והוא מחבק אותי ואומר "הכל יהיה בסדר"

ליאור

אני מתעורר ורואה אותה לידי , מעלים לי פלאשבקים אל אתמול שהיא בא הרוסה , אני מבין אותה מתי שההורים שלי התגרשו אני התערבתי במלא קטטות וסולקו אותי מהבית ספר , לאמא שלי היה קשה עם הגירושים אבל עברנו את זה מה שחשוב.
אני בוהה בה ואז היא מתעוררת ואני אומר לה "בוקר טוב" והיא עונה "בוקר"
"רוצה לנסוע איתי לבית ספר" היא מתלבתת ואז עונה "טוב במככה אחותי לא פה ואני לא רוצה ללכת לבד" ואני מופתע אבל שמח מהתגובה שלה אני בא לנשק אותה והיא אומרת "לא צחצחתי שיניים וגם אתה לא" ואז דוחפת אותי לאחור "לא מעניין אותי עם ציחצחת שיניים או לא"
"אבל לי כן" היא עונה ודוחפת אותי יותר חזק ואני נאנח ויוצא לצחצח שיניים והיא שואלת עם יש לי מברשת שיניים בישבילה ואני אומר "אם תתני לי נשיקה אז תקבלי" ומחייך חיוך שובב והיא אומרת "טוב אבל אחרי שתצחצח שיניים" ואני עונה "כמובן" והיא מחייכת עליי ומחבקת אותי לזה לא ציפיתי והיא אומרת "תודה שאתה נתנתה לי להישאר בלילה" אני מחבק אותה ואומר "תבואי כל יום" והיא מסמיקה ואני מצחקק היא כזאת חמודה.
אני מצחצח שניים והיא גם ואז נותנת לי נשיקה בשפתיים היא לא אכזרית ולא עדינה היא באמצע אבל עדיין אני אוהב את הנשיקה הזאתי.
היא אומרת לי "אני הולכת לחדר לקחת בגדים , אני יראה אותך אחר כך". היא מתפסת וקופצת מהחלון ומתפסת על החלון שלה , אני לא מאמין שאנחנו התקדמנו כל כך מהר.
אני יוצא מהבית ורואה אותה תוך מספר דקות והיא לא ניראת שמחה אבל אני יודע מה היא עוברת עכשיו.
היא לובשת חולצה שחורה ומכנס אפור כהה "היי" היא אומרת "היי תיכנסי" אני אומר והיא מצייתת.
אני שם מוסיקה ושר בקולי קולות כדי להצחיק אותה וזה עובד.
אנחנו מגיעים לבית ספר היא אומרת לי "ביי ותודה" אני אומר לה "הכל בסדר ואני יודע איך את מרגישה". 

Complex...Where stories live. Discover now