Complex...

פרק 11

ליאור

אני מתעורר ורואה את היפה שלי עדיין ישנה. "בייבי קומי כבר 8:00" אני אומר
"תן לישון"
"נו קומי את רוצה לאחר היא קמה באי רצון ומסתכלת על השעון קיר"
"אתה צוחק עליי עכשיו רק 6:00 בבוקר ישקרן" היא אומרת וזורקת עליי את הכרית ואני מתחמק מהכרית ואומר
"אני יודע אבל את זוכרת שדברת איתי שאת אוהבת ללכת בבוקר ליד הים"
"נו ?"
"אז חשבתי שנלך ביחד"
"בשביל זה הערת אותי ?"
"כן"
"אני חוזרת לישון"
"לא בייב בואי נלך"
"תלך לבד"
"אני מפחד לבד" ועושה פרצוף חמוץ והיא צוחקת ואומרת "בסדר בסדר אני יבוא" ואני מחייך חייוך של ניצחון , "מעצבן" היא ממלמלת.

אנחנו יושבים בכיסאות ליד הים ורואה כמה זה עושה לה טוב.
"את אוהבת להיות פה ?" אני שואל
"כן אני הולכת לפה שאני עצובה או סתם בישביל להירגע"
"מתי הלכת לפה בפעם האחרונה ?"
"מתי שרבתי מכות ביום הראשון"
"למה ?"
"לא יודעת הרגשתי צורך להירגע" היא מסתכלת על הים ואז עליי ומחייכת חייוך מתוק ואומרת "תודה שהכרחת אותי לבוא לפה"
"בבקשה" אני מחייך עלייה והיא מחזירה לי חיוך אני מת על החייוך הזה.
אנחנו חוזרים לבית ואני תופס אותה ומנשק אותה ואומר לה "נתראה" והיא מחייכת עליי ואומרת "ביי"

ירדן

אני חוזרת הביתה מתרגנת לבית ספר , אני שמה חולצה אפורה חלקה ומכנס שחור.
אני לא משקיעה בלבוש ביכלל , אני אוהבת פשוט ונוח.
אני יוצאת מהבית ורואה ששלחו לי הודעה , זה מליאור.
ליאור: אני מחכה לך בחוץ.
לא בקשתי ממנו להסיע אותי אבל זה נחמד מצידו להסיע אותי
ירדן: תודה שאתה מסיעה אותי אפילו שלא אמרתי לך ❤.
ליאור: את לא צריכה לבקש ממני בשביל שאני יסיע אותך אני פשוט מסיע
ירדן: תודה בכל זאת ❤.
ליאור: ❤.
אני יוצאת מהבית שלי ורואה אותו מחכה לי בתוך האוטו הוא ניראה כל כך חתיך עם האוטו האפור שלו.
"היי" אני אומרת
"היי בייב" הוא אומר , אני לא אוהבת כל כך משפטים קיצ'ים כאלה אבל שזה יוצא מהפה שלו זה נשמע כל כך טוב.
אני נכנסת למכונית והוא שם שירים ואנחנו מתחילים לדבר ולצחוק על הבוקר שלנו , לא בא לי ללכת לבית ספר , בא לי להישאר איתו ולהמשיך להיות לידו , להמשיך לשמוע את הצחוק היפה שלו ולהסתכל על העניים היפות האלו.
אנחנו מגיעים לבית ספר ואני מתבאסת , אנחנו נפרדים מאחד השני והולכת לכיוון הכיתה.
היום עובר דווקא טוב אני עונה מהר מהכיתה והיה לנו מבחן בתנך וקיבלתי 100 😊.
אני הולכת חזרה לבית ומגלה את ליאור לייד המכונית שלו ואומר "באה ?"
"להן ?" אני שואלת ומכווצת את המצח שלי כלא מבינה
"חשבתי שנלך לפצרייה נאכל משהו , את רוצה ?"
"בטח אני גוועת" אני אומרת ומחייכת אליו והוא מחזיר לי חיוך , אני נכנסת למכונית שלו ואנחנו נוסעים.

ליאור

אנחנו מתיישבים על הכיסאות של הפיצרייה ומזמינים פיצה זוגית עם חצי זיתים שחורים וחצי בולגרית.
מגיעה הפיצה ואנחנו מתחילים לזלול אותה , אנחנו צוחקים על אחד השני , היא מביאה לי פיצה לתוך הפה ואני פותח את הפה והיא מאכילה אותי.
בחיים לא חשבתי שאני יהיה ככה עם מישהי. הפה שלי מלא וקשה לי לבלוע את הכל והיא צוחקת עליי.
אני חולה על הצחוק שלה כל כך.
אחרי שסיימנו לאכול היא משלמת חצי בלי שאני יראה , אני רציתי לשלם על הכל אבל היא כל כך עקשנית שזה קשה.
"מה ?" היא אומרת
"כלום פשוט את נורא עקשנית את יודעת את זה ?"
"כן" היא אומרת וצוחקת ואני לא מתפק וצוחק גם.
אנחנו נכנסים לאוטו שלי והיא אומרת "אממ אח שלי בצבא ואחותי הלכה לחבר שלה וההורים של בעבודה אז חשבתי אם אתה רוצה להיות איתי בבית שלי כי אני לא רוצה להיות לבד"
ואני עונה ישר "כן"
חייוך מתפש לה על הפנים שלה ואני גם מחייך בחיים שלי לא  חייכת הרבה אבל מתי שהיא נכנסה לי לחיים אני יותר מחייך

ירדן

אני לא מאמינה שהצעתי לו לבוא אליי, אין לי באמת בעיה להישאר לבד  בבית אני רגילה לזה כל כמעט כל יום אני לבד בבית אבל רציתי להיות איתו.
הוא חונה את האוטו ואומר "הולכים" ומחייך אליי ואני מחזירה לו חייוך. אנחנו נכנסים לבית שלי ומבינה פתאום שזה הפעם הראשונה שהוא נכנס לי לבית מהדלת ולא מהחלון.
אנחנו לא מתכוונים לשכוב , אני לא מוכנה לזה וגם אנחנו לא הרבה ביחד אזזזז אין מצב.
אנחנו מעבירים את הזמן בליראות טלוויזיה "את אוהבת לקרוא" הוא אומר ואני מהננת
"גם אני" הוא אומר ומחייך
"קראתי את הספר הזה זה ספר טוב אבל הם בסוף לא חזרו"
"למה אתה עושה ספויילרים" אני מרימה את הקול
"אופסס סליחה" הוא מצחקק
"אתה נשאר לישון פה" אני שואלת
הוא מתאגרף בשק איגרוף שלי ומסתובב אליי ואומר "רק עם את רוצה"
"אני רוצה" הוא מחייך אליי חייוך מתוק ואני מחזירה לו חייוך.
אני מפנה לו מקום ליד המיטה שלי והוא נשכב לידי , אני נרדמת בקלות שהוא נמצא לידי.