Complex...

פרק 2

ליאור

אני מקבל הודעה מדן הוא כתב לי אתה בא או מה ואני עונה אני בא עוד מאט מה הלחץ ושולח
שום לחץ רק בוא כבר אני הולך למגרש איפה שדן אמר לי להיות ואני קולט שם את הילדה מהכיתה של נעמה מרביצה למישהו , חשבתי שהיא ילדה עדינה , אנחנו לא מכירים אבל מתי שאני בא לכיתה של נעמה היא לא מדברת היא רק לומדת ולא ציפיתי שביום הראשון היא תלך מכות עם איזה ילד אני רץ לשם ורואה שהיא איבדה שליטה ואני מחליט להסתכן ומושך אותה מהר לפני שהוא יאבד הכרה ואז היא תיסתבך בגדול , היא קופצת שנייה מהמגע שלי ובא להעיף אותי מאחור אבל במקום היא מסתובבת עליי מופתעת שזה אני , אני מרחיק אותו וממציא איזה תירוץ בשביל שתתרחק מהם ואומר "בואי מהר לפני שתופסים אותך" והיא עושה מה שאני אומר לה והיא רצה אחרי , בכלל לא היה מורים בסביבה פשוט לא רציתי שהיא תיהיה שם ותרגישי לו בנוח שעכשיו היא פוצצה למשהו משם את הפנים "למה עשית את זה?" ואני עונה לה "בבקשה" בלי להסביר באמת למה והיא עונה "תודה" אני מסתכל על הידיים החבולות שלה
"כדי שתטפלי בזה"
"כן" היא עונה  והולכת ממני לפני שאני בכלל מתחיל לדבר איתה.
אני מתקדם למכונית שלי ונוסעה הביתה יש לי עוד דברים שאני צריך לאסוף לפני שאני עובר דירה ואמא שלי רוצה כבר לעבור.
אנחנו 3 אחים אחד בן ואחת בת , אנחנו  מסתדרים טוב בבית , אני הבכור בבית ואח שלי הילד השני קוראים לו נעם הוא בן 16 וקטן ממני  בשנה והקטנה קוראים רותם היא בת 12 ועוד מעט יש לה בת מצווה. אני מגיע הביתה.
פותח את הדלת ואומר לאמא "שלום" היא עונה "שלום ליאור איך היה בלימודים ?" אני עונה "סבבה" לא מתכוון לספר לה מה היה היום "יש לך עוד לארוז ?" היא שואלת "כן קצת אני יארוז עכשיו" אני עונה
"טוב אבל היום אנחנו כבר עוברים אז תעשה את זה מהר" ואני עונה "טוב".
אני אורז את כל מה שנישאר לי ושם אותם בארגז ושם אותם איפה שכל הדברים ואנחנו מתחילים לנסוע למקום החדש שאנחנו נגור בו.
אני יתגעגע למקום הזה אפילו שאנחנו נגור בבית קרקע והוא יותר טוב , היה לי שם מלא זכרונות. אמא עוצרת את הרכב ואומרת "הגענו"
אני מסתכל מסביב ומתרשם מהבית הוא לא גדול מידי ולא קטן מידי הוא מושלם , אני חושב שאני אוהב את המקום הזה.