אני פותחת את העניים באי רצון ושומעת את שמי , זאת אמא שלי קוראת לי מהסלון ואין לי כוח להתחיל את השנת לימודים אני מרימה את הכרית ושמה אותה על הראש שלי כדי שאני לא אשמע אבל זה לא מצליח אני קמה באי רצון והולכת לאמא שלי. "בוקר טוב" היא אומרת "בוקר" אני עונה "אם את לא רוצה להאחר ביום הראשון של הלימודים כדי שתתארגני עכשיו" אני לא מבינה מה הלחץ "אמא מוקדם מדי וזה כולה יום ראשון ללימודים לא יקרה כלום אם אני יאחר בקטנה" היא מתחילה לומר משהו ואז עוצרת את עצמה ואומרת "טוב אבל לפחות תאכלי משהו" אני מגלגלת עניים ועונה "טוב" , אני לא מבינה למה היא העירה אותי עכשיו אני אוכלת את מה שהיא הגישה לי ואומרת לה "אני הולכת להיתרגן". אני מצחצחת שיניים לוקחת בגדים מהארון אני לובשת חולצה לבנה חלקה וג'נס כחול וסניקרס לבנות ויוצאת מהחדר שלי.
בדרך לסלון אני רואה את אחותי ואומרת לה "בוקר טוב" והיא עונה אותו דבר אחותי אגם היא בת 18 אבל אנחנו דומות אנחנו כמו אחיות תאומות רק ההפכים אני לא כל כך אוהבת כל מני דברים של בנות והיא כן "זה מה שאת לובשת" היא אומרת לי "כן מה הבעיה" באמת מה הבעיה "כלום כלום פשוט חשבתי שתשקיע קצת" היא אומרת "מה יש להשקיע זה כולה בית ספר" אני עונה והיא שותקת לרגע ואז אומרת "את באה אמא מחכה לנו" אני לוקחת את התיק ועונה "כן"(תמונה של אגם וירדן , אגם זאת עם הכובע)
YOU ARE READING
Complex...
Romanceחיי היו פשוטים עד שהיתאבתי בו תמיד ראיתי אותו עובר אבל לא שמנו לב לאחד השני יותר נכון הוא לא שם לב הכל התחיל מזה שרבתי מכות ועכשיו עכשיו הכל פשוט מורכב... הוא אני לא יודע אם אני מאוהב כי אני בחיים לא הרגשתי אהבה כלפי מישהי- אני לא גיי אני נמשך אל...