Part 16

154 14 8
                                    


פרמדיקים לקחו את אית'ן מחוץ לחדר וגרייסון ואמא שלו עמדו בכניסה לחדר.

"לא!" צרחתי ורצתי אחרי אית'ן. גרייסון תפס אותי "איימי!" הסתובבתי וחיבקתי אותו "אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות, אנחנו צריכים לתת לפרמדיקים לקחת אותו לבית חולים. הרופאים ידעו מה לעשות" קברתי את עצמי בחיבוק של גרייסון ובכיתי חזק יותר "הוא לא יכול עזוב אותנו" לחשתי "הוא לא, אני יודע שהוא ילחם כמה שהוא יכול" הוא אמר מנסה להרגיע אותי "מי בא איתנו באמבולנס?" אחד הפרמדיקים נכנס ושאל "אני" גרייסון אמר ונסע עם האמבולנס "איימי בואי נלך" ליסה אמרה בזמן שהיא רצה למכונית. רצתי אחרייה ונסענו לבית החולים. "תילחם אית'ן, תילחם" לחשתי.

ראיתי אותם מורידים אותו מהאמבולנס ומכניסים אותו לבית החולים.

"אתם לא יכולים להיות בחדר" האחות אמרה וסגרה את הדלת. רצתי לגרייסון וחיבקתי אותו "הכל יהיה בסדר, הוא בסדר" הוא אמר מנסה להרגיע אותי "הוא הולך לחיות" אמרתי ומיד הבעת הפנים של גרייסון השתנתה והוא התחיל לבכות. ניגבתי בידיי את דימעותיו "הכל בסדר" אמרתי מנסה להרגיע אותו עם המילים שלו. ישבנו בחדר ההמתנה במשך כמה שעות עד שהרופאים יצאו.

"דולן אית'ן" הרופא אמר, כולנו נעמדנו מהר והרופא ניגש אלינו "אני מצטער, לא הצלחנו להציל אותו, הוא איננו" הלב שלי התנפץ למיליון חתיכות 'הוא איננו' המילים האלו חזרו על  עצמן בראשי. הרופאים נתנו רק לבן אדם אחד להיכנס בכל פעם, אני רציתי להיכנס אחרונה. גרייסון נכנס ראשון, ליסה אחריו ואז גם שון. עכשיו הגיע תורי. נכנסתי לחדר וראיתי את הגוף החיוור של אית'ן, הגוף שחיבק אותי, שנישק אותי, שוכב שם ולא זז.

התקרבתי אליו והתחלתי להגיד "תודה ששינית את חיי אית'ן דולן. תודה שהפכת אותי לבן אדם טוב יותר. תודה שגרמת לי להרגיש כמו הילדה הכי יפה בעולם. תמיד העלת חיוך על פניי וגרמת לי לצחוק כשאני עצובה. אית'ן אתה היית האור שהוציא אותי מהאפלה. אני אוהבת אותך" נישקתי אותו וחיכיתי, חיכיתי שיקרה משהו.


-----------

ממש סליחה על העיקוב.. הייתי בטוחה שיהיה לי זמן להעלות את הפרק אבל לא היה -_-

בכל מקרה הפרק הבא זה הפרק האחרון..

מטרה לפרק:
5 הצבעות  

Fight || אית'ן דולן - סיפור מתורגםKde žijí příběhy. Začni objevovat