Fight || אית'ן דולן - סיפור מתורגם

Part 14

אחרי כמה זמן חזרנו לבית שלו וראינו סרטים עם גרייסון. נרדמתי בסלון ואית'ן הרים אותי לחדר שלו.

הוא נשכב לידי קובר את פניו בצווארי, אחרי כמה הוא נרדם ואני ליטפתי את ראשו למה הוא עובר את כל זה, סובל ככה? זה לא מגיע לו! הוא הבן אדם הכי טוב שאני מכירה..

*בוקר*

פתחתי את עייני באיטיות ולא ראיתי את אית'ן. פיהקתי ואית'ן נכנס לחדר "סוףסוף!" הוא אמר קופץ עליי "איה אית'ן אתה כבד!" אמרתי מנסה לדחוף אותו ממני "הייתי ער עם עצמי 3 שעות, גרייסון ישן גם הוא עד לפני 5 דקות" הוא התלונן בעודו נשכב לידי במיטה. הסתובבתי מפנה לו את גבי ועוצמת את עייני "שלא תעזי לחזור לישון!" הוא רטן "מממ.." מלמלתי "בבקשה" הוא אמר כמו ילד קטן שמנסה לשכנע את אמא שלו, מנשק את כתפי. הסתובבתי אליו והוא חייך חיוך טיפשי. צחקתי, אני אוהבת לראות אותו ככה "אני לא אחזור לישון בתנאי אחד" אמרתי "והוא?" אית'ן שאל "תרים אותי ותרד איתי במדרגות?" ספק שאלתי ספק אמרתי, הוא הרים אותי בסגנון כלה וירדנו למטה "בוקר טוב גריי" אמרתי ברגע שראיתי את גרייסון "היי.." הוא אמר עם צחקוק "למה אית'ן מרים אותך?" הוא שאל מגחך "אמרתי לו שאני אקום רק אם הוא ירים אותי וירד איתי במדרגות" עניתי ואית'ן הוריד אותי על הספה "הבנתי.. מה התוכניות שלכם להיום?" הוא שאל סקרן "אני לוקח את איימי לאנשהו" אית'ן ענה מסתכל לתוך עיניי "יפה תהנו לכם, אני הולך לארון" גרייסון אמר ויצא מהבית.

"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי מסוקרנת "איי שם מעבר לקשת.." הוא התחיל לשיר ואני התפקעתי מצחוק "זה הפתעה" הוא ענה קצת יותר ברצינות ונישק את מצחי "אני שונאת הפתעות" אמרתי "אני יודע אבל את תאהבי את זאת" הוא אמר ועלינו לחדרו להחליף בגדים.
לבשתי את אחת מחולצות הטרנינג שלו וטייץ שהיו לי פה. הוא הוביל אותנו למכונית שלו ופתח את הדלת בשבילי "האבירות לא מתה!" הוא אמר והזדקף כמו אביר תוך חצי שנייה שנינו התפוצצנו מצחוק, הוא נכנס למכונית והתחלנו לנסוע.

היינו במכונית כמה שעות כששאלתי אותו אם "הגענו כבר?" בפעם המיליון. "הגענו" הוא ענה.

-----------

אז כמו שהבטחתי הנה הפרק.. גאד אני לא יכולה לחכות עד שאתם תקראו את הפרק הבא, הוא כזה יפה ומרגש..

אל תשכחו להצביע בכוכב למטה ולהגיב ;)

מטרה לפרק:

8 הצבעות, 5 תגובות