יש בפרק הזה קטע כחול, אני ארשום כשהוא מתחיל ונגמר למי שמעדיפה לא לקרוא את זה
------
"לא אני לא הולך, אני מרגיש בסדר" הוא אמר משלב את ידיו כמו ילד קטן "אית'ן, בבקשה תבוא, בשבילי. גם אם אתה מרגיש בסדר, אני אהיה רגועה אם תיבדק" אמרתי מניחה את ידי על כתפו "אני אלך אם את לא תבואי" הוא אמר מסתכל עליי, עשיתי פרצוף מבולבל "איימי אני לא רוצה שתראי אותי שם, במצב הזה, עם כל המכשירים האלה. אני מרגיש חסר אונים ואת לא צריכה לראות אותי ככה" הוא אמר והשפיל את מבטו "אוקיי" חייכתי אליו חיוך מבין, הוא נעמד וחיבק אותי "אני שונא להיות שם" הוא לחש לי "אני יודעת אבל זה לטובה" לחשתי לו חזרה. "בוא נלך" גרייסון אמר והם יצאו מהבית.
נשארתי בבית שלהם ועליתי לחדר של אית'ן. נשכבתי במיטה שלו, על הכרית שלו, נשמתי עמוק והרחתי את הריח הממכר שלו. המחשבות על מג הגיעו, כל הפחד של לאבד את אית'ן גרם לי לחשוב עלייה. איבדתי אותה ואני לא יכולה לאבד גם אותו. הוא עושה אותי כלכך שמחה ואני עושה את אותו הדבר בשבילו. התיישבתי וניגבתי את הדמעות, אני לא יכולה לתת לאית'ן לראות אותי נשברת, יש לו מספיק דברים לדאוג לגביהם.
נרדמתי במיטה שלו וכשהתעוררתי ראיתי אותו יושב בקצה של המיטה, מסתכל עליי ישנה. "היי" אמרתי בחיוך קטן "היי" הוא ענה "איך היה אצל הרופא?" שאלתי והתיישבתי מאחוריו, הוא הסתובב והפנה את גבו אליי, משפיל מבטו לרצפה "אני לא רוצה לדבר על זה" הוא אמר בקול חלש ושבור "אוקיי אז לא נדבר על זה" אמרתי מניחה את ידי על גבו.
*תחילת קטע כחול*
הוא הסתובב ואחז בפניי בעדינות, מנשק אותי, כרכתי את ידי מסביב לצווארו והוא נשען קדימה, גורם לי לחזור לשכיבה והוא מעליי. כרכתי את רגליי מסביב למותניו, מושכת אותו קרוב יותר. הורדתי לו את החולצה והוא הוריד את שלי. הוא נישק את צווארי וכל גופי הצטמרר וגבי התקמר. אית'ן העביר את ידיו על גבי, מגיע לחזייה ומוריד אותה באיטיות, לא מוריד את עיניו מעיניי. הוא העביר את ידו על מותני, מגיע למכנס שלי ומוריד אותו באיטיות. ברגע הזה התחלתי להרגיש פגיעה אבל לא דאגתי כי אני יודעת שאית'ן בחיים לא יפגע בי. הוא הוריד את המכנס שלו ורכן מעליי "אני אוהבת אותך" אמרתי "אני אוהב אותך" הוא השיב ובעדינות חדר לתוכי. בגלל שזו הפעם הראשונה שלי זה כאב קצת אבל ככל שהוא המשיך להיכנס ולצאת הרגשתי יותר טוב. גנחתי בהנאה, יודעת שבטח שומעים אותי מחוץ לחדר אבל לא היה אכפת לי, גם ככה רק גרייסון בבית. אחרי כמה זמן הוא גמר בתוכי ונשכב לידי מתנשף.
*סוף קטע כחול*
הסתובבתי ונשכבתי על הבטן, נשענת על מרפקיי ומסתכלת על אית'ן, שיערו היה פרוע ולחיו אדומות. גאד הוא כזה יפה. "תודה" אמרתי ממשיכה לבחון את פניו "על מה?" הוא הסתכל עליי בחיוך "על זה שגרמת לפעם הראשונה שלי להיות בלתי נשכחת" החיוך שלו גדל "גם בשבילי זה היה בלתי נשכח" הוא הזיז קצוות שיער מפניי ומשך אותי אליו לנשיקה. "את כלכך יפה" הוא אמר מלטף את פניי עם אגודלו "אתה יותר" חייכתי ונישקתי אותו. קמתי מהמיטה ולקחתי אחת מהחולצות הלבנות והגדולות של אית'ן וזוג של תחתוני בוקסר נקיים בתור מכנס. הוא לבש מכנס טרנינג שחור ונשכבנו ביחד במיטה. הנחתי את ראשי על החזה שלו וציירתי באצבעותיי עיגולים על גופו. הוא חיבק אותי ונישק את ראשי. אין מקום אחר שהייתי רוצה להיות בו עכשיו, לא רציתי שהרגע הזה יגמר, אני כלכך אוהבת אותו. עצמתי את עיניי ונרדמתי בזרועותיו של אית'ן.
——-
מקווה שנהנתם/ן מהפרק אם כן אל תשכחו להצביע (בכוכב) ולהגיב ❤️
מטרה לפרק:
13 הצבעות 3 תגובות
YOU ARE READING
Fight || אית'ן דולן - סיפור מתורגם
Fanfictionמה אם יום אחד, בדרך הכי לא צפוייה, תכירו את הבן אדם שישנה את חייכם, את הנפש התאומה שלכם ואותו בן אדם צריך אתכם לצידו בשלב הכי קשה של חייו, תישארו לצידו? או שאולי תמשיכו הלאה בחייכם? קרדיט לכותבת @grayson.47 קרדיט למתרגמת @oriyavanunu (אני)
