לי את שייכת

פרק 40- תהני כמה שרק אפשר

-כעבור שבוע-
״הכל ארוז?״ שאלתי את אמילי.
״כן״ ענתה לי בחיוך.
״אוקיי אז בואי נרד כולם מחכים לנו כבר״
יצאנו מהבית נעלתי את הדלת והתקדמנו לכיוון המכונית.
שון בא עם המכונית הגדולה של אבא שלו, כך שהיה מקום לכולם.
הבנים עזרו לנו לשים את המזוודות בבאג׳ והתחלנו לנסוע.
״כמה זמן נסיעה עד לשם?״ ג׳פרי שאל שון.
״שלוש שעות משהו כזה״
שמנו שירים חזק וכולם שרו ושמחו.
אחרי שלוש שעות הגענו למלון.
המלון היה גדול עם מלא אנשים וילדים בגיל שלנו ובריכות בכל מקום.
הלכנו ללובי לקחת את המפתחות לחדר ועמדה שם בחורה עם שיער חום אסוף ומתוח.
״שלום, ברוך הבא למלון Through the silence.״
״שלום״ שון אמר והוריד את משקפיי השמש שלו.
״הזמנתי שלושה חדרים לפני שבוע על שם שון קפנר״
״כמה זמן אתם שוהים פה?״ שאלה.
״שבוע״ ענה לה שון. היא בדקה במחשב ואז נתנה לנו שלושה כרטיסים.
״תהנו״ הוא הנהן לה בחיוך והלכנו מיד אחריו לחדרים.

התפצלנו וכל אחד הלך לחדר שלו.
בזמן שאני ואמילי מפרקות את המזוודות אמילי החלה לדבר.
״שחכתי לספר לך, את יודעת מה קראתי היום בבוקר?״
״נו״
״מאריכים את החופש הגדול בעוד ארבעה חודשים, יש איזה שהיא שביתה..״
הינהנתי אלייה בחיוך.
״יופי״ השבתי לה.
״יופי?״ שאלה והרימה גבות. ״זה מה שיש לך להגיד? יופי? זה אמור להיות הדבר הכי מרגש ששמעת.״
״בסדר.. את יודעת לא כל כך..״ דפיקות בדלת הפסיקו את משפטי.
אמילי פתחה וכל הבנים היו שם עם בגדי ים.
״אתן מפרקות עכשיו?!״ אמר ג׳ון. ״קדימה, עזבו את זה לכו להחליף לבגד ים.״
״מה?״ שאלתי. ״אבל ה..״
״שום אבל״ דין הצטרף אליו. ״בגד ים, עכשיו.״
הלכנו להחליף לבגד ים בשירותים בזמן שהבנים מחכים לנו בשכיבה על המיטה בחדר.

כשסיימנו, ירדו למטה והבנים נכנסו בקפיצה לבריכה.
אמילי גם קפצה איתם ואני באתי לרדת במדרגות כמו בן אדם נורמאלי, אבל אז מישהו דחף אותי לבריכה.
כשהסתובבתי ראיתי שזה ג׳פרי.
״ג׳פרי!!״ צעקתי עליו.
״את הולכת להנות בחופשה הזאת קים, ואני הולך לדאוג לזה.״
הוא קפץ לבריכה גם ואז הרים אותי על הכתפיים שלו.
גם שון הרים את אמילי על הכתפיים שלו והתחלנו כולנו לנסות להפיל אחד את השני.
קפצנו, נהנו, שחינו, השפרצנו אחד על השני ובאמת היה הכי כיף בעולם.
אחריי איזה ארבע שעות שהיינו שם הלכנו להתקלח וירדנו לאכול ארוחת ערב.
אחרי שסיימנו לאכול ישבנו כולנו בחדר של שון דין ורואי שכבנו על המיטה ראינו טלוויזיה, היינו בטלפון ועשינו צחוקים.
לפתע אני רואה שליאם מתקשר אליי.
הלכתי לשירותים ועניתי לו.

קים: ״הלו״ אמרתי בלחש.
ליאם: ״את הולכת למקומות בלי להגיד לי?!״ שאל אותי בקול הכי מעוצבן ששמעתי אותו עד היום.
קים: ״אני..״
ליאם: ״מתי את חוזרת??״ קטע את דבריי.
קים: ״עוד שבוע״
ליאם: ״עכשיו תקשיבי טוב טוב למה שאני אומר לך. אני אתן לך להמשיך להיות שם, זה לא שיש לי אופציה אחרת.
אבל את תשלמי על מה שאת עשית. את הולכת בלי להגיד לי? אין בעיה. רק תהני כמה שרק אפשר, ואני מציע לך לנצל כל רגע ורגע שאת נמצאת שם״ אמר באיום וניתק.
דמעות עלו בעיניי.
״מה קרה?״ שיין נכנס לפתע.
נגבתי מהר את הדמעות.
״אבק נכנס לי לעיניים. נראה לי אני אלרגית.״ אמרתי בגיחוך מזויף.
״אז הכל בסדר?״ שאל בדאגה.
״כן..כן״
״אוקיי אז צאי אני צריך להשתין.״
גיחכתי, הפעם לא בזיוף
ויצאתי מהשירותים.