"אתה מכאיב לי" צעקתי עדיין בבכי.
"לא מעניין אותי."
לפתע רואי בא בשיא המהירות ודחף את ליאם.
ליאם עף לרצפה, הוא עדיין לא הספיק להתאושש ורואי כבר היה עליו והחל לתת לו אגרופים.
"קים הרובה!" רואי צעק לי.
לקחתי במהירות את הרובה של ליאם אך מיד הוא ורואי התהפכו וליאם היה זה שמרביץ לרואי.
"תעזוב אותו!!" צרחתי.
"תעזוב אותו או שנשבעת לך שאני ירה."
ליאם הפסיק להרביץ לרואי המדמם וצחק.
"את באמת מצפה שאני יחשוב שאת תירי בי?"
"הרגת את האנשים שאני אוהבת, איזה סיבה יש לי לא לירות בך?"
"טוב קים, תביאי את הרובה." אמר קם מרואי והחל להתקרב אליי.
אני ישר יריתי לשמיים.
"מה את עושה?? קים זה לא משחק!!"
"תן לו ללכת" אמרתי, מתעלמת מדבריו.
"אוקיי, אוקיי הוא יכול ללכת."
רואי בא לכיווני בצליע, ואז נעמד לידי.
האקדח עדיין היה מכוון על ליאם.
"מה עשיתם פה?"
"באנו לקחת את הטלפון של ריי, הוא שכח אותו פה. נכנסנו לבית ובדיוק ראינו את אמיליה יורדת במדרגות היא אמרה שנחכה לך בחדר כי את מתקלחת, רק היא לא ידעה שהבן זונה הזה שם." רואי אמר והסתכל על ליאם, וליאם גיחך.
"מה עם ריי? הוא לבד שם!"
"הוא פצוע ממש קשה הוא הכריח אותי לרדת אלייך. גם לא מצאנו טלפון להתקשר לאמבולנס."
"יש טלפון על השידה ליד הטלוויזיה תתקשר למשטרה, וגם לאבולנס לפני שנאבד גם את ריי."
"אני לא משאיר אותך פה איתו לבד."
"רואי אני יסתדר לך אליו מהר!! בבקשה!!"
"קים.."
"זה בסדר"
רואי נאנח.
"אם רק תעז לפגוע בה אני נשבע לך שאני.." רואי החל לומר אך ליאם עצר אותו.
"מה תעשה? אה יא הומו קטן? מה תזיין אותי עם הזין הקטן הזה שיש לך?"
רואי בא שוב להרביץ לו אך עצרתי אותו.
"רואי ריי מדמם שם למוות!!"
רואי עשה פרצוף עצבני ורץ לכיוון הבית.
"ורואי, תודה" הוא הנהן לי והמשיך לרוץ.
השעה כבר שתיים וחצי בלילה, ואני וליאם עומדים בחצר בשקט, לבד.
כאשר אני עדיין מכוונת אליו את האקדח, ידו מאחורי גבו וחיוך ממזרי על פניו.
"לא קל לי להרוג את מי שאת אוהבת, באמת."
ליאם החל לומר, ירדה לי דמעה ולא עניתי לו.
"אני רוצה אותך לעצמי, והם מפריעים לנו לאהוב."
"תסתום" אמרתי במהירות אחריי שהוא סיים את משפטו וניגבתי את הדמעה שזלגה על פניי.
"אני אוהב אותך."
"תסתום או שאני ירה בך."
הוא גיחך.
לאחר זמן קצר של שקט וחיוכים מתנשאים מהצד של ליאם, האמבולנס הגיע ומיד אחריו המשטרה.
הפרמדיקים שיצאו מין האמבולנס הסתכלו עליי וראו שאני עם רובה מכוון לליאם.
כריס מיד התערב, אמר להם שאין מה לדאוג ושילכו לטפל במי שצריך.
"קים מה את עושה?! תורידי את הרובה!" כריס פקד עליי.
"הוא הרג את אמיליה כריס!! וירה בריי."
"ואנחנו נטפל בו, רק תורידי את הרובה." אמר כריס החל להתקרב אליי לאט ולשים את ידו על ידי.
בשנייה אחת הוא לקח את הרובה מידי וכיוון אותו עליי.
"מה אתה עושה מפגר?" ליאם החל לומר.
"תעיף ממנה את האקדח המזדיין." הוא לקח את הרובה מידו של כריס ושם בכיסו.
"מה קורה פה?" אמרתי בהפתעה ופחד היה נראה על פניי.
"גם אתה עובד בישבילו?!" צרחתי על כריס.
ליאם החל לצחוק.
"חצי מהאנשים בעיר הזאת עובדים בשבילי."
הוא קירב אותי אליו וליטף את שיערי.
העפתי לו אותה ומבט מעוצבן היה על פניו.
"תפסיקי לחסום אותי." אמר לי ובקולו היה נשמע איום.
"כריס, לך. תעיף מפה את כל הפרמדיקים."
הוא הלך ואני וליאם נשארנו שם לבד. שוב.
"מה תעשה לרואי וריי?" שאלתי, עדיין מוחזקת קרוב אליו.
"אני יהרוג אותם." אמר בפשטות ושם את שיערי מאוחרי האוזן שלי.
"לא.." אמרתי בבכי.
"לא נמאס לך לבכות תגידי לי?"
"בבקשה אני מתחננת, אני יעשה מה שתרצה רק תעזוב את החברים שלי במנוחה."
"אני רוצה אותך קים, את כל כולך."
אני הבנתי מה הוא רוצה, ואני לא מאמינה שאני הולכת לתת לו את התענוג של לעשות מה שהוא רוצה איתי.
שתקתי, השפלתי מבט והנהנתי בשקט כאות הסכמה.
הוא חייך חיוך ניצחון על פניו ונישק אותי.
YOU ARE READING
לי את שייכת
Romanceקים היא נערה צעירה בת 17 שמתגוררת עם אביה בקליפורניה. אמא שלה מתה כשהיא הייתה בת 10. לילה אחד פגשה קים בנער בן 18 בשם ליאם, היא לא ידעה שמאז החיים שלה הולכים להשתנות, ולא לטובה. (גמור) -מכיל תכנים- *מיניים* *קללות* *אונס* *תכנים אלימים* *האחריות ע...
