לי את שייכת

פרק 36- תשתפי פעולה, תשתקי, ותהני מזה

הערב הגיע, אמילי הלכה לשון ואני נשארתי לבד.
הכנתי לעצמי סלט וראיתי האנטומיה של גריי, ואז ליאם התקשר.
ליאם: ״איפה את?״
קים: ״בבית״
ליאם: ״תגידי את עם השרשרת עלייך?!״
קים: ״אה..לא. נכנסתי להתקלח ושכחתי לשים אותה״ אמרתי לו אחרי שראיתי שהשרשרת לא עליי.
ליאם: ״שימי אותה! עכשיו!״
קים: ״למה אתה עצבני? זה כולה שרשרת״
ליאם: ״את שמעת מה אמרתי???״
קים: ״טוב!״ אמרתי, הלכתי למקלחת איפה שהשרשרת הייתה ושמתי אותה עליי.
״שמתי מרוצה?״
ליאם: ״אני בא עכשיו״ הוא אמר פתאום.
קים: ״מה..אה..לא. אתה לא יכול. אמילי בבית״
ליאם: ״את חושבת שאני טיפש?״ אמר אחרי שהוא גיחך.
קים: ״ל..לא״
ליאם: ״אני יודע שהיא יצאה קים״
קים: ״איך אתה..אתה עוקב אחריי?!״
ליאם: ״אפשר לומר..״
קים: ״כבר התראינו בבוקר, זה לא הספיק לך?״
ליאם: ״ל..לא.״ הוא חיקה אותי עכשיו?
קים: ״מצחיק.״
ליאם: ״תכיני את עצמך.״ אמר וניתק.
פאק! הוא בא לפה.

עבר חצי שעה וליאם לא הגיע.
ואז שמעתי דפיקות בדלת.
פתחתי את הדלת וראיתי את רואי עם סרט בידו וחבילת פופקורן.
״רואי!״ אמרתי בלחץ. ״מה אתה.. מה אתה עושה פה?״
״שמעתי שאמילי אצל שון ושאת לבד, אז אמרתי שאני יבוא לפה ויהיה לנו קצת זמן איכות ביחד. אנחנו חייבים להשלים פערים.״
״אה.. אני.. זה לא זמן כזה טו..״ רציתי להמשיך את משפטי אך רואי קטע אותי.
״קים די, אני יודע שאת לא רוצה להיות פה לבד. זה בסדר, באמת.
זה לא טרחה בשבילי או משהו.״
הוא עבר אותי ונכנס הביתה.
פאק. סגרתי את הדלת והסתובבתי אל רואי שכבר התיישב בסלון.
״הבאתי סרט. קוראים לו לפני שאפול. ריי ואני ראינו אותו ביחד, הוא ממש יפה.״
״באמת?״ שאלתי אותו והסתכלתי כל פעם אל עבר החלון לראות אם ליאם בא.
״על מה..על מה זה מסופר?״ הסתכלתי עליו ואז ישר עוד פעם לחלון.
״זה על מישהי שהייתה במסיבה והיא וחברות שלה עשו תאונה ואז היא חוותה כל יום את אותו היום שוב ושוב ואז היא ראת..״ הוא עצר את משפטו. ״קים את מקשיבה לי בכלל?״
״מה? אה כן בטח״ חייכתי אליו ואז עוד פעם הסתכלתי לחלון.
״מה? מה יש שם בחוץ?״ הוא שאל והסתכל גם.
״כלום״ אמרתי במהירות.
״אז למה את כל פעם מסתכלת?״
״לא סתם, בוא..בוא נראה סרט.

התחלנו את הסרט ועבר די הרבה זמן וליאם לא בא.
החלטתי להפסיק לדאוג ופשוט להנות עם רואי כי ליאם כנראה לא יבוא.
לקחתי קצת פופקורן ואכלתי.
״ואוו זה בטח נורא שהיא חווה שוב ושוב ואף אחד לא מבין אותה שהיא אומרת להם.״
״נכון גם את תראי בהמשך איך היא מתמודדת עם זה.״
המשכנו לראות את הסרט ולאכול פופקורן ואז שמעתי דפיקה בדלת.
״פאק! תראה מה היא עושה!!״ אמרתי והתעלמתי מהדפיקות החזקות.
״קים דופקים בדלת״ אמר. גם הוא מרוכז בסרט.
״לא אכפת לי שדופקים בדלת תראה היא הולכת ל.. פאק!״ פתאום נזכרתי בליאם.
״מה?״ רואי שאל לא מבין.
״אני דקה באה.״
רצתי במהירות לדלת, פתחתי אותה וליאם היה שם.
הוא נכנס בדלת לכיוון המטבח ובא לדבר אך עצרתי אותו.
״עצור!״ אמרתי בלחש. ״רואי פה״
״מה?!״ אמר בעצבים אך גם בלחש.
״הוא בא כי הוא שמע שאני לבד, ניסיתי לגרום לו ללכת אבל הוא נכנס בכל זאת.״
״קים מי זה?״ צעק רואי.
״זה..מתרימים. אני כבר באה.״ צעקתי בחזרה.
ליאם הסתכל עליי בעצבים.
״תעיפי אותו״
״אני לא יכולה, לפחות עד שלא ייגמר הסרט. ולמה באת באיחור?״
״אמרתי לך להעיף אותו לא מעניין אותי מהסרט שלכם. ואני לא חושב שאני חייב לך הסברים״ הוא אמר והרים קצת את קולו.
״ששש..״ אמרתי בשקט. ״טוב אני..אני אנסה.״
״אני אחכה בחוץ. קדימה מהר.״
״אבל אם הוא יצא הוא יראה אותך״
״אל תדאגי לזה, תדאגי לזה שהוא ילך מפה.״
אמר בקול קר ויצא.

חזרתי לשבת ליד רואי.
״רואי אני..אני צריכה ללכת״
״מה עכשיו? אנחנו באמצע סרט.״
״אני יודעת אבל זה ממש דחוף.״
״לפחות עד שייגמר הסרט. הוא נגמר עוד 25 דקות.״
לקחתי נשימה עמוקה. ״אוקיי, טוב.״ אמרתי בלב ברירה.
התיישבתי ליד רואי לקחתי את הטלפון ושלחתי הודעה לליאם.
״רק עוד 25 דקות הוא הולך, אין דרך אחרת.״
הוא קרא את ההודעה לא ענה ויצא מהוואצפ.
אחריי עשר דקות אמא של רואי התקשרה אליו.
הוא דיבר איתה ואז צעק ״מה קרה לו??.. אני בא!!״
״רואי מה קרה?״ שאלתי בלחץ.
״אח שלי הקטן נדרס אני חייב ללכת לבית חולים״ הוא אמר בהיסטריה.
״מה?!״ אמרתי בהלם. ״בוא נלך אליו.״
״לא לא. את לכי לאן שהיית צריכה ללכת אני אסתדר״
״אני לא צריכה ללכת לשום מ..״ באתי להמשיך אך נזכרתי בליאם.
שתקתי.
״טוב קים אני הולך אני אעדכן אותך״ הוא אמר במהירות ויצא בריצה.
הוא הלך ואז ליאם נכנס מיד אחריו.
״אתה עשית את זה?!״
הוא שתק כאות הסכמה וגיחך.
״תגיד לי אתה נורמאלי?! איך יכולת?? אחרי כל מה שרואי עבר בגללך אתה גם דורס את אח שלו הקטן?! הוא רק בן 8!!״
לפתע בשנייה אחת ליאם הצמיד אותי אותי לקיר בחוזקה.
״מה את לא מבינה שאף אחד לא יפריע לי להיות איתך? אם הוא לא היה כזה עקשן כל זה לא היה קורה.״
״למה בדרך הזאת?! לא יכולת לחכות רבע שעה מזדיינת?!״ השבתי לו.
״אני לא אחכה רבע שעה כי את שלי. תביני את זה כבר.
את שייכת לי ואף אחד לא יפריע לי להיות איתך.״ אמר בעצבים.
באתי לענות לו אך הוא שם את האצבע שלו על פי.
״ששש.. אל תעני לי״ עבר פתאום לקול רך. ״את יודעת שאני שונא שעונים לי נכון?״ הוא שם את שיערי מאחורי האוזן שלי ואז נישק אותי.
הזזתי את ראשי לצד כדי שיפסיק לנשק אותי.
״די״ אמרתי בלחש.
הוא המשיך לנשק אותי.
״די!״ אמרתי יותר חזק וניסיתי להוריד את ידיו שמחזיקות את ידיי.
״אל תתנגדי, ככל שאת יותר מתנגדת ככה אני יותר אוהב אותך. אז בואי אני אתן לך עצה, תשתפי פעולה, תשתקי ותהני מזה.״
אמר שפניו היו ממש קרובות אל פניי ואז הוא החל לנשק אותי בחוזקה.
לשונו נכנסת אל פי ואני שוב צריכה לתת לו לעשות בי כרצונו, אני שוב חוזרת לסבול.