פרק 9- שקיעה

9.5K 337 21
                                    

הזריחה עלתה והשמש החמה החלה לחדור לאוהל ולהעיר אותנו.
"אני נכנס לים, מי בא?" ריי שאל.
כולנו התלהבנו מהרעיון הורדנו את בגדינו ונשארנו עם בגדי ים.
לבשתי ביקיני בצבע לבן, ברגע שהורדתי את הגופיה הרחבה שלי והמכנס הקצר כל הבנים נעצו בי מבטים.
ליאם מיהר לבוא ולהסתיר אותי.
"מחפשים משהו??" שאל.
כל הבנים נרתעו, "לא אחי לא." אמר שיין.
צחקתי, הוא הסתובב אליי ונתן לי נשיקה.
"איזה כוסית את, את מחרמנת אותי עם הבגד ים הזה."
התפרצתי מצחוק. נתתי לו מכה על המצח,
"אתה כזה דפוק." והחיוך המשיך להישאר על פניי.

ליאם בא לנשק אותי דחפתי אותו והוא נפל על החול.
"בוא תתפוס אותי." צעקתי.
רצתי במהירות למים, המים היו חמים ונעימים.
ליאם ישר קם על רגליו וניסה לתפוס אותי.
שחיתי הכי מהר שאני יכולה אבל הוא היה יותר מהיר ממני. הוא תפס ברגל ימין שלי ומשך אותי אליו.
הוא הצמיד את גופו הרטוב והשזוף לגוף שלי.

"תפסתי אותך, מה הפרס שלי?" הוא שאל בקולו הצרוד שהרעיד אותי.
"סיכמנו על פרס? מוזר.. אני לא זוכרת דבר כזה."
"לא, לא סיכמנו על פרס אבל את יודעת.. מגיע לי."
"אוקיי אוקיי מה אתה רוצה?" שאלתי בציניות.
"אותך." הוא אמר.
"תבחר משהו שאין לך." השבתי לו והוא חייך חיוך ענקי ונישק אותי.
השפתיים שלנו זזו בתיאום מושלמם, הלשונות שלנו נפגשו זו בזו. ואני הרגשתי כאילו אין לי אוויר, כאילו כל העולם נעצר, כל כך אהבתי להרגיש אותו.

"כמה אהבה!!" שמעתי את רואי צועק.
"תירגעו קצת שלא תבלעו אחד את השני בסוף." שיין צעק.
אני וליאם צחקנו. הם כאלה סתומים, אני חולה עליהם.
שיחקנו כולם מלא זמן במים.
השפרצנו אחד על השני, ועשינו מלחמת בוץ. אני כל כך נהנת איתם, הם המשפחה שלי, אני אוהבת אותם.
"טוב יאללה בואו נצא להכין לאכול, אני רעב." צעק דין לכולם.
כולנו יצאנו מהמים התנגבנו במגבות והתחלנו להכין לאכול.
אני ואימילי חתכנו סלט, דין ג'פרי וריי הכינו שקשוקה על גז קטן, ליאם שון ורואי הכינו חביתות על עוד גז, וג'ון ושיין הכינו קפה.

סיימנו לאכול, המשכנו לשחות במים ולשחק.
השמש עוד מעט שקעה והתחלנו לקפל את הדברים שלנו.
וליאם סימן לי לבוא אחריו.
הוא אחז בידי והחל לרוץ מה שגרם לי גם לרוץ.
"ליאם לאן הולכים?" שאלתי.
"עוד מעט תיראי, זה הפתעה." הוא השיב לי וחייך.
"ליאם צריך לחזור עוד מעט הולכים." אמרתי לו.
"אל תדאגי." השיב לי.
לאחר חמש דקות הוא עצר.
"טוב אני הולך לכסות לך את העיניים עכשיו."
"ליאם מה קורה?" שאלתי וגיחגכתי.
"ששש.." אמר ונתן לי נשיקה קצרה על הפה.
"סמכי עליי."
נתתי לו לכסות את עיניי, הרגשתי שאנחנו עולים על משהו.
אחריי זמן קצר הפסקנו ללכת.
"מוכנה?" לחש באוזני.
"מוכנה." עניתי גם כן בלחש.
הוא הוזיז את ידו מעייני, ופתחתי את עייני בעדינות.

"וואו." אמרתי לו בהתלהבות.
הוא לקח אותי לצוק מעל הים, ראיתי את הים הנוצץ ואת השמש החמה יורדת לאט.
"כל כך יפה פה." אמרתי בלחש.
"אני יודע, בתור ילד הייתי בא לפה המון, וצופה בשקיעות. תראי איתי ביחד את השקיעה?" הוא שאל.
"אין דבר שאני יותר רוצה מי זה."
חיוך עלה על פניו, הוא התיישב בקצה המצוק ושלח את ידו לעברי.
שמתי את ידי על ידו והוא עזר לי להתיישב לידו.
הנחתי את ראשי על כתפיו ופשוט ישבנו שם, בשקט, צפינו בשקיעה שהייתה כל כך יפה.

חזרנו לאוהל וראינו שהכל כבר ארוז.
"איפה הייתם חיפשנו אתכם." אמילי אמרה.
"סתם הלכנו לטייל קצת." השבתי לה."
"טוב יאללה קים קחי כיסא אחד וליאם תסחוב את המנגל ובואו נתחיל לזוז לאוטו." אמר שון.
סידרנו את כל הדברים באוטו הגדול של ג'פרי וכל הנסיעה חזרה שמענו שירים ורקדנו.
ג'פרי הגיע לבית שלי ראשון. אמרתי לכולם שלום, ולפני שיצאתי לחשתי לליאם באוזנו,
"תודה." נתתי לו נשיקה על השפתיים ויצאתי מהאוטו.

הגעתי הביתה התקלחתי מכל החול והמים המלוחים של הים.
נכנסתי למיטה, הלכתי לישון ולקום מחר ליום חדש.

בנותתת תודה על הצפיות 😍😍
אולי זה קצת, אבל בשבילי זה הרבה אוהבת אתכןן ❤

לי את שייכתHikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin