פרק 47

1.1K 61 9
                                    

בראד עמד בכניסת הדלת, עם חיוך,  לא יודע מה קרה... "בראד.." אמרתי ורצתי לחבק אותו, שון נאנח וניגב את פניו עם ידיו, "היי שון..." אמר בראד ולחץ את ידו של שון שנראה מעומעם. "ואו כמה זמן לא ראיתי אותך בל..." הוא אמר והתקרב כדי לנשק אותי "אתה רעב?" שיניתי נושא. "אני רעב לשפתיים שלך.." הוא אמר ונלחצתי. "בראד אני..." " היא עייפה. היא לא ישנה כל הלילה כי כאב לה הראש. תן לה לנוח" הציל אותי שון. "בסדר.." הוא נאנח באכזבה אך חייך עם הגומות המדהימות שלו. הלכתי לחדר לנוח באמת, לחשוב מה להגיד לבראד כשיגלה שאני בהריון משון.... עבר חודש, הבטן שלי גדלה קצת, והענינים הסתבכו... בראד התחיל לחשוד, שון הציל אותי בכול פעם, אבל... לבסוף הוא יגלה... נעמדתי מול המראה וליטפתי את בטני, "אל תדאג... בקרוב כשתיוולד... לאימא יהיה יותר קל... אני לא אתן לאף אחד לפגוע בך..." אמרתי וליטפתי את בטני, לפתע הרגשתי מישהו עוטף את מותניי, זה היה שון, הוא חייך כשהביט בי דרך המראה. "אני מצטער שאמרתי שאני לא רוצה... פשוט הייתי לחוץ... אני מוכן להינשא לך ולגדל את בנינו או ביתינו..." הוא אמר והתחיל לנשק את צווארי. עצמתי את עיניי בעונג והוא נשק לשפתיי, "שון, רוצה לשים יד?..." שאלתי והוא הנהן, שמתי את ידיו על בטני והוא ליטף אותה ו"שרטט" לב עם אצבעותיו על בטני, גיחכתי והוא חייך. נעמדתי מולו ושפתינו נפגשו... "את בהריון?" לפתע נשמע קול ואני ושון התנתקנו במהירות כשקלטנו את בראד עוד מחוץ לדלת עם דמעות בעניים. "בראד.." אמרתי בדאגה. "ממנו?" הוא שאל והביט בשון בכעס. "בזמן שלא היית... אני ובלה שכבנו... גם אני לא ידעתי..." ניסה שון להסביר. בראד הלך משם בכעס מרוסק, דמעות עלו בעיניי. שון הביט רגע בדלת ואז בי, "די.. אל תבכי..." הוא אמר וחיבק את כתפי. "אני שברתי את הלב שלו, שון.. אתה רוצה שלא אבכה?" שאלתי ויצאתי בעקבותיו. "אל תגעי בו עכשיו, הוא ירגע" אמר שון ועצר אותי. "כדי שתנוחי בינתיים אני אדאג לבראד... מבטיח..." הוא אמר והסכמתי. אחרי כמה דקות כשנשכבתי על המיטה שמעתי את צעקתו של בראד. שון הרגיע אותו אבל הוא לא הפסיק לצעוק. עד שכמעט נרדמתי שמעתי צרחה עולה מהמטבח, רצתי למטבח וראיתי את בראד שוכב פצוע ומדמם. ליבי החסיר פעימה...

לעצור את הזמןWhere stories live. Discover now